30 תשובות
גיל 12, התייבשתי בטיול שנתי חח.
גיל 16, גמרנו בביה"ח כי כמה אנשים לא ידעו לשתות וחוו היפוטרמיה.
שהייתי בת עשר ירד לי מלא דם מהאף והייתי בבית חולים כל היום
אני לא חושב שזה כושל, אבל אנשים אחרים מגדירים את זה ככה.
כל שנה אני מנסה לגרום לאנשים לשכוח מהיום הולדת שלי, וגם ככה אני לא חוגג או עושה משהו מיוחד לכבוד היום הולדת שלי, סתם יום רגיל מבחינתי.
זה הכי "כושל" שלי.
אנונימי
כשהייתי בת 15 אז יצא שהיום הולדת שלי יוצא בחנוכה אז החלטנו להדליק חנוכיה ובקיצור החנוכיה נפלה וכל השולחן פשוט נשרף
ביומולדת 16 הלכתי לקולנוע עם שלוש חברות טובות. הן לא אהבו את הסרט ושתיים מהן דיברו ברובו ואז בשלב מסויים יצאו "לשירותים" עברה חצי שעה והן לא חזרו אז אני והחברה שנשארה איתי יצאנו וראינו אותם אוכלות גלידה בחוץ.
גיל 13, הזמנתי בערך 55 ילדם ובאו 8.
גיל 7, פעם ראשונה עשיתי מסיבה, עשיתי בבית ואמא שלי הכינה אוכל ממש גרוע ורק ילדה אחת זכרה.
גיל 11, אכלתי יותר מידי מוצרי חלב וביליתי את כל הערב בשירותים.
ההורים שלי הלכו למלון ולא חגגו לי כלום
סבא רבא שלי חטף דום לב במסיבת יומולדת 13 שלי...

ובגיל 9, ביליתי תיומולדת שלי בחדר מיון אחרי שנפלתי מהמרפסת שלנו למרפסת של השכן (לא לטפס על הגדר כדי להביא את הכדור שנתקע על החלון של השכן מלמעלה... במיוחד לא עם גרביים)
זה נראה לי היה יום הולדת 7
עשיתי את זה בפארק ציבורי עם ליצן וזה ..מושקע ממש
ואז באו מלא ילדים שאני לא מכירה ורציתי שהם ילכו אבל לא היה לי נעים
הם לקחו את כל האוכל ולא אמרו תודה .
מאז אני לא סומכת על אנשים ויש לי סוג של חרדה חברתית.
עשיתי מסיבת יום הולדת ורק 4 ילדים באו ובואותו זמן גם ברח לי הכלב בכיתי מלא
אנונימית
גיל 9 הייתי חולה ולא יכולתי לאכול את העוגה :(
יום הולדת 13
יום לפני תאונת דרכים, מאושפזת בבית חולים ואף אחד לא בא לבקר
עשיתי יומולדת בסינמה סיטי וההורים שלי היו אמורים להזמין שם בוי איי פי והם הזמינו את האולם הרגיל בטעות וסיפרתי לכל הילדים שזה יהיה באולם וי איי פי והם התלהבו ואז כשהגעתי גיליתי שזה אולם רגיל, וכשכל הילדים הגיעו הם שאלו אותי מלא למה זה לא בוי איי פי כי כנראה הם הגיעו רק בגלל זה.

בבת מצווה שלי הזמנתי את כל השכבה שזה בערך 110 ילדים. הייתי ילדה ממש חסרת חברים, הזמנתי זמר ולמרות כל ההשקעה והזמר הגיעו 45 ילדים בערך.
אנונימית
תספרי מה קרה ביום הולדת שלך
אנונימית
גיל 15
אף אחד לא עשה לי כלום
גיל 11/10, אמא שלי התאשפזה בדיוק בבוקר של היום הולדת

גיל 12, גיליתי שפתחו קבוצה לעשות לי מסיבת הפתעה אחרי שעשו לכל החברות שלי ובסוף אף אחד לא זרם לעשות את זה ואפילו עם המשפחה שלי לא עשיתי כלום אז הרגיש פשוט יום רגיל ומיותר
אנונימית
כל שנה האמת
לא חוגגים לי באמת , סתם אמא שלי מכינה אוכל וקוראת לסבתא שלי
אולי היא לא רוצה לחגוג בצורה אמיתי כי אין לי חברות אמיתיות ( בשביל לא לתת לי הרגשה רעה...) גם אין לנו הרבה קרובי משפחה שיהיו מוכנים לבוא
ביום הולדת של כיתה ג' הבאתי עוגה, שלושה ילדים הקיאו אחרי כמה דקות.

שנתיים ברצף שההורים שלי פספסו את היום הולדת שלי ונשארתי בבית של הדודה המשוגעת שלי. (יום הנישואים שלהם זה יום אחרי היום הולדת שלי, אז המלון יצא גם על התאריך שלי.)
נסעתי לפגוש מישהו כמה שעות וחיכיתי לו איזה 5 שעות. (בגלל שזה היה כל כך רחוק מהבית שלי ולא רציתי להאמין שהוא לא בא אז אמרתי לעצמי שהוא יבוא ופשוט נשארתי שם מלא זמן), ובסוף הוא גם לא בא בלי להגיד כלום
אנונימית
גיל 6, בית חולים בגלל קוץ
אנונימית
עוד לא היה לי
אבל יהיה לי בקרוב
היומולדת שלי השנה ייצא על יום כיפור
היום הראשון ללימודים, אני מניחה שביחס לשאר זה לא כזה גרוע
אנונימית
זה לא כזה כושל לפי כל התגובות פה, אבל יומולדת 13 ראיתי טלוויזיה כל היום כי זה היה בחופש ואף אחד לא זכר אז הכנתי לעצמי עוגה בספל ושמתי נר וכיביתי לעצמי חח
זה היה בבת מצווה- הזמנתי מלא ילדים מהשכבה ובסוף רק הילדים מהכיתה שלי ואיזה שלוש ילדים מהשכבה שלי באו.
ובכלל לא הרגשתי שזה היה הבת מצווה שלי כי היו לי בנות בכיתה כל כך דוחות.
שנה שעברה יומולדת 13- הייתי עם המשפחה בירושלים הלכנו ל"שופינג"
וכמה ימים לפני אירגנו לי "מסיבת הפתעה" וידעתי מזה.
השנה 14- יהיה לי בקרוב ואני כנראה אעבוד ביומולדת שלי ואני אצא עם חברות למסעדה בערב או משהו כזה
אנונימית
גיל 12 אף אחד לא זכר אותו ואבא שלי היה בכלל בעבודה אז הייתי כל היום רק עם אחי שהיה קטן ולא ידע גם ומי שהייתה אז חברה של אבא שלי שלא יגעה עברית בכלל בטח היו גם כאלה שבדיוק אלה היו ימים שאבא שלי ממש כעס עליי אבל אני לא זוכרת במדיוק
גיל 5 או 6 , כשנשפתי על הנרות בגן נשרף לי חצי מהשיער ועד היום זוכרים את זה... זה נורא פשוט אבל היום אני כבר צוחקת על זה חחח
גיל 13, ריצה לבריכה, החלקה אחורה, מכה רצינית בראש, בכי.
גיל 10, ההורים שלי הזמינו לבית שלנו את כל הילדים בכיתה שעשו עלי חרם ל"מסיבת הפתעה". כולם באו. זה היה יומולדת כואב ומשפיל. הם לקחו את העוגה עם הנרות הדולקים, עוגת בראוניז קשה כזאת מצופה בשוקולד מומס חם, ודחפו לי אותה לפרצוף. נשרף לי חלק מהשיער, והשמלה האהובה עלי, והייתה לי כוויה בלחי, ליד העין, שמאז נשארה לי כצלקת. וכל היומולדת הם לא הפסיקו לרחל עלי, לספר עלי בדיחות, ולהשפיל אותי.
אנונימית