תייעצו לי מה לעשותת עם זה בבקשה!

אני נורא ביקורתית כלפיי עצמי. סוג של נורא קשה עם עצמי. כל דבר קטן שאני עושה, אז אני מפחדת שאולי לא עשיתי נכון. אולי עשיתי טעות. כל דבר לוקחת קשה. אם לא התכוונו להעליב אותי אז איכשהו אני נעלבת בכל זאת. מכל דבר קטן אני עושה דרמה.
אני נורא תחרותית ואם למשל לא היה לי עם מי להתחרות אז הייתי מתחרה עם עצמי כביכול.
תמיד רצינית מדי.

אבל רק עם המשפחה זה משתנה. כי אני נמצאת בבית שלי, במקום הנוח שלי. וככה אני עושה מה שבא לי. וכל מי שמכיר אותי באמת חושב שיש לי איזה שריטה חחח

אבל אנשים אחרים לא רואים את זה בי. רואים בי רק את הרצינות. רצינות רצינות רצינות.

לא שום דבר אחר מסתבר.

אז אני כל הזמן מנסה להוכיח את עצמי בפני אחרים. כל הזמן מרגישה צורך להוכיח את עצמי כי אני מרגישה שלא מכירים אותי באמת כי אם כן אז ממזמן היו מתחברים אליי. ואני בטוחה.

פשוט יצא שהתדמית היחידה שיצרתי לעצמי היא: מישהי רצינית. ולא מעבר. וכבר נמאס...

מה לעשות???