תשובה אחת
בית שני:
תופעות ותהליכים שקרו בממלכת החשמונאים:
-התרחבות טריטוריאלית (יהודה המקבי לדוגמא כבש שטחים רבים)
-קשיים דמוגרפים (צפיפות והשאלה כיצד לשמר את האופי היהודי אחרי כיבושים)
-שינוי במעמד המנהיג (ככל שהמנהיגים שלטו יותר זמן כך נוספו להם תארים. דוגמה יהודה המקבי)
-היחד להלניזם (אימוץ מנהגים הלינסטים. דוגמה יוחנן הרקונוס)
-קשיים פוליטיים (כריתת בריתות כדאי למנוע כיבוש)
שלטון עקיף:
מלך מקומי הקפוף לרומא> בעל סמכויות של חקיקית חוקים ומשפט, הנהלת כספים, ניהול צבא פנימי, שמירה על סדר.
הרומאים בחרו בשלטון עקיף כי> זה חסך כסף, מנע חיכוכים בין רומא לאוכחוסייה הכבושה, נתפס כעצמאות חלקית ובכך ומונע מרידות וגורם לאהדה כלפי רומא.
למה דווקא הורדוס? האופי שלו, היה יהודי.
מאפיינים של שלטון הורדוס> נאמן לרומא, מפעליי בנייה, תמיכה בהלנסטים בארץ, חיסול החשמונאים והאצולה, התערבות בכהונה ובסנהדרין.
היהודים התנגדו לו כי זוהה עם החשמונאים, דיקטטור אכזר והוא אינו יהודי שלם.
שלטון ישיר:
שליטה בצורה ישירה של רומא באמצעות נציבים אשר מונו ע"י הקיסר. בעל סמכויות> של אחריות על הסדר בעזרת צבא נוכרים, גביית מיסים, סמכות שיפוטית וחקיקת חוקים, פיקוח חיי הדת ומינוי הכהן הגדול. המאפיינים של שלטון זה> העדפה לאוכלוסיה הנוכרית והתנכלות ליהודים, פגיעה וזילול בחיי הדת, גניבה בעייה כלכלית ושוחת, פגיעות בתנועות משיחויות ובקנאים.
המרד הגדול:
הגורמים לפרוץ המרד> סיבות דתיות(פגיעה), חברתיות(מתח בין היהודים לנוכרים), כלכליות(מעמודות מיסים וגנבות), קבוצות משיחיות, קבוצות קנאיות.
התומכים היו עניים, משיחים וקנאים וטענו ש> נימוקים משיחיים שה' יעמוד לצד היהודים, מותר השתעבדות רק לה' ולא לרומאים, תקופה חלשה של רומא.
המתנגדים היו עשירים ובעלי מעמד וטענו ש> רומא חזרה ואין סיכוי לנצח, חשש מחורבן בית המקדש, חשש מאיבוד עצמאות דתית.
תוצאות המרד>הפסד. פגיעות כלכליות, חברתיות, דתיות (איבוד עצמאות דתית, חורבן בית המקדש, ביטול הסנדרין, ירידה במעמד הכוהן הגדול), דמוגרפיות.
בין יאוש לתקומה:
לאחר המרד היה יאוש רב, היה צורך לצאת לדרך חדשה שתעניק תיקווה. כאן ריב"ז ורבן גמליאל נכנסו לתמונה.
מטרתם היתה> המשך אורך חיים דתי לאחר חורבן בית המקדש וקיום פולחן.
מה הם עשו?> הקימו מוסדות כתחליף להנהגה הדתית, הקימו בתי כנסת כתחליף להקרבת קורבן וגם תפילות ערבית שחרית ומנחה.
הם הקימו תקנות לזכר החורבן ולזכור בית המקדש> נטילת לולב, ברכת הכהנים, יום כיפור, שבירת כוס בחופה
תופעות ותהליכים שקרו בממלכת החשמונאים:
-התרחבות טריטוריאלית (יהודה המקבי לדוגמא כבש שטחים רבים)
-קשיים דמוגרפים (צפיפות והשאלה כיצד לשמר את האופי היהודי אחרי כיבושים)
-שינוי במעמד המנהיג (ככל שהמנהיגים שלטו יותר זמן כך נוספו להם תארים. דוגמה יהודה המקבי)
-היחד להלניזם (אימוץ מנהגים הלינסטים. דוגמה יוחנן הרקונוס)
-קשיים פוליטיים (כריתת בריתות כדאי למנוע כיבוש)
שלטון עקיף:
מלך מקומי הקפוף לרומא> בעל סמכויות של חקיקית חוקים ומשפט, הנהלת כספים, ניהול צבא פנימי, שמירה על סדר.
הרומאים בחרו בשלטון עקיף כי> זה חסך כסף, מנע חיכוכים בין רומא לאוכחוסייה הכבושה, נתפס כעצמאות חלקית ובכך ומונע מרידות וגורם לאהדה כלפי רומא.
למה דווקא הורדוס? האופי שלו, היה יהודי.
מאפיינים של שלטון הורדוס> נאמן לרומא, מפעליי בנייה, תמיכה בהלנסטים בארץ, חיסול החשמונאים והאצולה, התערבות בכהונה ובסנהדרין.
היהודים התנגדו לו כי זוהה עם החשמונאים, דיקטטור אכזר והוא אינו יהודי שלם.
שלטון ישיר:
שליטה בצורה ישירה של רומא באמצעות נציבים אשר מונו ע"י הקיסר. בעל סמכויות> של אחריות על הסדר בעזרת צבא נוכרים, גביית מיסים, סמכות שיפוטית וחקיקת חוקים, פיקוח חיי הדת ומינוי הכהן הגדול. המאפיינים של שלטון זה> העדפה לאוכלוסיה הנוכרית והתנכלות ליהודים, פגיעה וזילול בחיי הדת, גניבה בעייה כלכלית ושוחת, פגיעות בתנועות משיחויות ובקנאים.
המרד הגדול:
הגורמים לפרוץ המרד> סיבות דתיות(פגיעה), חברתיות(מתח בין היהודים לנוכרים), כלכליות(מעמודות מיסים וגנבות), קבוצות משיחיות, קבוצות קנאיות.
התומכים היו עניים, משיחים וקנאים וטענו ש> נימוקים משיחיים שה' יעמוד לצד היהודים, מותר השתעבדות רק לה' ולא לרומאים, תקופה חלשה של רומא.
המתנגדים היו עשירים ובעלי מעמד וטענו ש> רומא חזרה ואין סיכוי לנצח, חשש מחורבן בית המקדש, חשש מאיבוד עצמאות דתית.
תוצאות המרד>הפסד. פגיעות כלכליות, חברתיות, דתיות (איבוד עצמאות דתית, חורבן בית המקדש, ביטול הסנדרין, ירידה במעמד הכוהן הגדול), דמוגרפיות.
בין יאוש לתקומה:
לאחר המרד היה יאוש רב, היה צורך לצאת לדרך חדשה שתעניק תיקווה. כאן ריב"ז ורבן גמליאל נכנסו לתמונה.
מטרתם היתה> המשך אורך חיים דתי לאחר חורבן בית המקדש וקיום פולחן.
מה הם עשו?> הקימו מוסדות כתחליף להנהגה הדתית, הקימו בתי כנסת כתחליף להקרבת קורבן וגם תפילות ערבית שחרית ומנחה.
הם הקימו תקנות לזכר החורבן ולזכור בית המקדש> נטילת לולב, ברכת הכהנים, יום כיפור, שבירת כוס בחופה