אני אשמח לשמוע את דעתכם הכנה. תעשו לי את היום.

את פתאום רוצה לדבר הרבה
אבל הראש שלך מחליט שלא.
אז את לא מצליחה להוציא מילה.
רק דמעה אחת קטנה
שנופלת על רצפה ריקה מחיים.
את מנסה לתת לעצמך לשמוח לתקופה,
אבל אז מישהו נעלם מהחיים שלך
ואת פתאום מרגישה לבד.
וכולם אומרים לך שאת מוכשרת,
ושיש לך כלכך הרבה מה לתת לעולם הזה.
אבל את לא מבינה, את מבולבלת.
מה כבר אני יכולה לתת? לי,לאחרים.
מה העולם הזה רוצה ממני?
הוא רוצה להוציא את כל הרע?
אבל איפה הטוב?
ולמה הטוב הזה לא נשאר?
אז אני מתחילה לכתוב לעצמי.
רשימות שלמות של חלומות,תקוות.
אבל הכל על הדף.
ואני מפחדת.
מפחדת לצאת לעולם,להגשים את עצמי.
כי אולי אני לא מספיק,
ואולי אחרים רואים דברים שאני לא רואה.
או דברים שאני רואה והם לא רואים.
הכל כלכך מבלבל.
מערבולת שלמה של רגשות.
יותר מידיי רגשות.
שבא לי קצת לבכות.