הרגע הזה שרק עכשיו קלטתי איך לשאול פה שאלה. אז היי, אני אנונימית בת 15 (כיתה י')

היום בבוקר ישבתי על המדרגות בבצפר וחיכיתי שיפתחו את המעבדה שאני לומדת בה (לא היה לי מקום אחר לשבת) ואיזה לבורנטית מסריחה מהחטיבה התחילה להגיד לי ''קומי מפה את חוסמת מאנשים לעבור'' והמדרגות ענקיות ויש איזה 3 מטר מעבר ואני ישבתי כולה על 0.00001 אחוז, ובהתחלה התעלמתי כזה והיא עלתה במדרגות והיא צועקת עליי ''בחורה בחורה את שם את כנראה לא מבינה מה זה לקום'' אז אמרתי לה ''כשתדברי אליי יפה אני אבין וחוץ מזה למה את צועקת אני לא חוסמת אף אחד''. אחר כך היא באה לי מול הפרצוף והתחילה לצרוח עליי ''את חוצפנית את חוצפנית'' ואמרתי לה שאני לא ושלא תוציא דיבה אם היא לא מכירה אותי ושבטח לא תצעק עליי כי אין לה שום זכות, אז היא המשיכה לצעוק עליי ''קומי קומי'' בדרישה כאילו אני חייבת לה משהו ולא נתנה לי להשחיל מילה, ואז אמרתי ''למה את צועקת? תגידי בבקשה ואני אקום'' ואז היא שאלה אותי ''אה באמת את אומרת בבקשה כשאת מדברת עם אנשים?'' אז אמרתי לה שכן (לול) והיא צעקה ''אני לא מאמינה לך כי את חוצפנית תקומי מפה עכשיו''
מה היא חושבת לעצמה רוסיה מטומטמת ואיפה ההתחצפנות שלי פה אני רוצה להבין (גם אני רבע רוסיה btw)
הלכתי אחר כך לבכות בשירותים כוסאמק כמו בכיינית
ואז חזרתי למדרגות (שתקפוץ לי) ובאה לבורנטית חמודה שאמרה לי שעל המטומטמת עובר משהו הבוקר ויש לה קטעים כאלה ושכדאי לי לקום כי מבחינה רפואית אסור לשבת ככה ועודדה אותי
אנשים מרשים לעצמם לצעוק עליי ומתייחסים אליי כאילו אני איזה אובייקט ולא יותר מזה, יכול להיות שבגלל שאני נראית ילדה טובה הם תופסים אותי כחלשה מהם אז הם מרגישים עם הרבה בטחון לידי ? מה לעזאזל, למה יש אנשים כל כך רעים בעולם הזה ? איכס
אני צריכה טיפים איך להתמודד עם אנשים כאלה ואיך לא לקחת ללב כל פיפס
לול אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות