החונכת שלי במדא ממש לא אוהבת אותי.

לא רק שהיא לא אוהבת אותי, היא לא סובלת אותי. היא פשוט מתעצבנת עלי מלא בלי סיבה. אני באמת מנסה להיות ילדה טובה אבל היא לא אוהבת אותי. נגיד: אני לפעמים רעבה במשמרות ושאנחנו במקום כל שהו ויש קפיטריה אני אומרת לה שאני הולכת שנייה לקנות משהו לשתות או לאכול והיא מתחילה לצעוק עלי שאני צריכה לשאול והיא צריכה לאשר לי באופן אישי. ממש עוצרת אותי תופסת אותי ומתחילה לצעוק. פעם אחת שהיינו אני החונכת שלי ועוד חניכה של החונכת שלי, אני הייתי צריכה לעמוד ליד המטופל בזמן שהחונכת לקחה את החניכה השנייה לאיזה טיול שנתי בקפיטריה ובטח שתו קפה וצחקו. שעה עמדתי. היא דופקת אותי עם עבודה שחורה ומתעצבנת עלי כל דקה וחצי וזה נמאס.... אני לא יכולה לעשות טעויות במשמרות כי אחטוף עצבים. שאני מנסה לדבר עם החונכת כזה ולהתחבר עליה אז היא מדברת אלי פשוט ביובש כזה והולכת אל החניכה השנייה שלה ומתחילה לעשות איתה צחוקים. היה ממש כיף איתה בשתי משמרות הראשונות אבל זה הופך פשוט לסיוט. לפני כמה זמן צבעתי את השיער בצבע מים ורוד והשיער שלי הוא חום כהה אז הוא קיבל גוון סגול וממש אהבתי את זה. במשמרת האחרונה שלי איתה היא שמה לב לצבע של השיער שלי והיא שאלה אותי אם צבעתי ועניתי כן ושמחתי שהיא התעניינה ורגע אחרי היא דפקה לי מבט של "איכס מה יש לך על השיער". זה די העליב. לא יודעת. לעבור חונך זה לא בא בחשבון כי כבר עברתי אחד שלא הביא לי משמרות. ואם אתלונן היא רק תשנא אותי יותר. במשמרת האחרונה שלי חונך אחר החליף אותה והוא היה כל כך נחמד... צחקנו והתחברנו והכול היה אחלה... ואז דיברתי איתו עליה והוא אמר שהיא באמת עצבנית די הרבה וסיפרתי לו איך היא מתעצבנת עלי והוא היה בהלם שמתנהגים אלי ככה ולא הצדיק אותה... ואז הוא סיפר לי שהיא אמרה לו שאני "אדישה" ו"עצלנית".
אני הכי מתלהבת ומבקשת תמיד לעזור וללמוד במשמרות וזה הדבר האחרון שאפשר לומר עלי. היו יש לי עוד משמרת איתו כי שוב אין לגברת זמן אלי. אני ממש שמחה שהמשמרת איתו, באמת... מה לעשות?