האם זה רע מבחינתי שאני יהודי

אתה יכול ללמוד הכל רק תדע לא להיסחף
זאת אומרת אם אתה קורא על הנצרות בגלל דברים מסוימים שקראת אל תחליט עכשיו "זהו אני מתנצר!"

רק נצרות תקרא יהדות תקשיב לסיבות תחקור ותיהיה יציב אל תיסחף

ממש לא רע
סקרנות זה דבר טבעי ואנושי

שואל השאלה:
אני שואל אם מבחינה דתית זה רע ללמוד את זה?

לא זה בסדר זה מתוך סקרנות

אמרתי ש"לא להיסחף" כי "להיסחף" זה אומר לאבד שיקול דעת.. אמרתי שיקרא - ואז יבדוק את התשובות ביהדות על זה, וילך הלוך ושוב ויבין את כל הנושאים לעומק ולא רק "יקרא" על משהו 2 שניות ויגיד "זהו! זה הדבר הנכון!".. זה נקרא "שיקול" דעת...


מבחינה דתית אם אתה יודע שאתה אדם שנסחף אחרי דברים אז כן... אם אתה יודע שאתה יכול לקרוא הרבה מידע ועדיין לשקול את הדברים בצורה הגיונית - זה אומר לא לקרוא על משהו וישיר להחליט "זה מגניב!" אלא אז לקרוא את הצדדים האחרים של עניין כמו למה יהודים מתנגדים לרעיון של הנצרות (או איסלאם או כל דת אחרת) אז זה בסדר

שואל השאלה:
תודה

מבחינה דתית אתה מוזמן להסתכל בספר כוזרי.
לגבי הנצרות היא התחילה מהיהדות (ישו היה יהודי), ועוד כמה עשרות שנים אחרי מותו שאין אדם יודע איך נראו פניו באמת. ולפי היהדות הוא באמת הלך על המים וכל הדברים שעשה והכל מהצד האחר.

אל תנסה לשדל אותנו מה אתה החלטת שהיהדות החליטה שישוע עשה הוא ילך ויקרא את כל הצדדים כמו שצריך ולא יסתמך על תשובה בסטיפס

לא הרגנו אותו.. הם סתם אומרים את זה. זה בגלל יהודה איש קריות תקרא עליו אם באלך. ואני יודעת שאם זה למטרה של למידה להשכלה אז לא, אבל אם זה כי אתה לא בטוח ביהדות וזה אז זה רע, מותר אבל זה רע כי אתה במילא לא סגור על היהדות אז יכול להיות שתקרא ותאמין בזה וזה יערער את האמונה שלך. ולפי מה שכתבת ניראלי אתה קצת לא בטוח ביהדות אז עדיף שלא

שואל השאלה:
אני בטוח ביהדות פשוט סקרן

יש לזה ערך, אבל גם סיכון.
ידע היסטורי זה ודאי טוב, בטח אם הוא מפריך טענות אנטישמיות כלפינו.
ידע דתי יותר יכול גם לעזור בהבנת המסר הייחודי של התורה והיהדות. למשל, הכרת היחס השלילי בנצרות כלפי המין עוזר להבין את היחס היהודי כלפי זה.
אבל יש גם סיכון. סה"כ מדובר בעבודה זרה (ע"פ רוב הפוסקים), כלומר בהשקפה דתית שגויה ומעוותת שצריך להתרחק ממנה.

^הרמב"ן, ר' חסדאי קרשקש, ר' אברהם אבולעפיה, ורבים אחרים היו בפירוש בקיאים בנצרות, אבל הם היו גדולים בתורה והיה בימיהם צורך פולמוסי ליישב את היהדות נגד טענות הנצרות.
לא בטוח שבימינו נכון לכל אדם לעסוק בה.

בעיקרון לא. ראה דברי הרמב"ם בהלכות עבודה זרה תחילת פרק ב:
"ספרים רבים חיברו עובדי עבודה זרה בעבודתה, היאך עיקר עבודתה ומה משפטה ומעשיה. ציוונו הקדוש ברוך הוא, שלא לקרות באותן הספרים כלל, ולא נהרהר בה, ולא בדבר מדבריה. ואפילו להסתכל בדמות הצורה--אסור, שנאמר "אל תפנו, אל האלילים" (ויקרא יט, ד). ובעניין זה נאמר "ופן תדרוש לאלוהיהם לאמור, איכה יעבדו" (דברים יב, ל)--שלא תשאל על דרך עבודתה היאך היא, ואף על פי שאין אתה עובד: שדבר זה גורם לך להיפנות אחריה ולעשות כמו שהן עושין, שנאמר "ואעשה כן, גם אני" (שם)" (הלכות עבודה זרה, פרק ב, הלכה ב).
אדם גדול שיש לו הכרח להשיב על הטענות מותר לו ללמוד את זה על מנת להבין ולהורות ולא על מנת לעשות, חס ושלום, ועל זה נאמר " (דברים יח) לא תלמד לעשות לעשות אי אתה למד אבל אתה למד להבין ולהורות" (סנהדרין סח עמוד א).

למה טוענים פה שלא הרגנו את ישו הנוצרי?
"והתניא בערב הפסח תלאוהו ליש"ו הנוצרי והכרוז יוצא לפניו מ' יום קודם שהוא יוצא ליסקל על שכישף והסית והדיח את ישראל כל מי שיודע לו זכות יבא וילמד עליו ולא מצאו לו זכות ותלאוהו בערב הפסח אמר עולא ותסברא בר הפוכי זכות הוא מסית הוא ורחמנא אמר (דברים יג) לא תחמול ולא תכסה עליו אלא שאני יש"ו דקרוב למלכות הוה" (סנהדרין מג עמוד א).
נ. ב. קטע זה הושמט ע"י הצנזורה ושוחזר ע"י הספר "חסרונות הש"ס".

תוצאה,
ישו התלמודי היה תלמידו של יהושע בן פרחיה, כמסופר בבלי סנהדרין קז, ולכן לא מדובר בישו הנוצרי, שהרי יהושע בן פרחיה חי בראשית תקופת הזוגות, בימי ינאי המלך, וע"פ המקורות ההיסטוריים ישו הנוצרי נולד מספר שנים קודם הספירה הנוצרית ומת כשלושים שנה לאחריה.

הרא"ש (סוטה מז א) ואחרים אכן הסבירו כי ישו התלמודי איננו ישו מחולל הנצרות אלא אדם אחר.

חמילקרת, אני יודע שיש בזה מבכוכה גדולה ורבו דעות המפרשים, אך יש דעות שזה אותו אחד.
נ. ב. בסנהדרין מג א מוזכר ישו הנוצרי

זה חשוב לדעת מה דתות אחרות מציעות.
דווקא יש הרבה אנשים שתומכים בלימוד דתות נוספות כי מכך תתחזק האמונה שלך בה', אבח כמובן שגם חשוב ללמוד יהדות...