נראלי שהתאהבתי במישהו אתאיסט, ואני מתחזקת ורוצה לשמור שבת כשאהיה גדולה ועכשיו זה כזה לתת לזה צאנס או לא? הוא פשוט מדהים

בהכל הוא מדהים, הוא חכם (ממש חכם), ויש לו לב זהב והוא כל הזמן עוזר לכולם, והוא לא ערס והוא רגיש כזה ומקשיב לי כל הזמן ועוזר לי ומייעץ לי ותמיד אנשים אחרים הם בשבילו במקום הראשון ובכל זאת הוא לא מוותר על עצמו בשביל אחרים אני ממש נראלי מעריצה אותו קצת... אבל האמונה הזאת זה ממש בעייתי, מצד אחד אני אומרת שאין לי בעיה עם אנשים לא מאמינים כי כל אחד והאמונות והדעות שלו, מצד שני חלום שלי הוא להיות דתיה ששומרת שבת (כאילו לא בהגזמה עם חצאיות והכל פשוט לשמור שבת ולהיות מסורתיים) ואני רוצה שככה הילדים שלי יגדלו, שיגדלו עם אמונה אבל שעדיין יהיו מאוד ביקורתיים לגבי האמונה שלהם ושיהיו להם דעות משלהם, ואני חושבת שלהתחתן עם אתאיסט לדוגמה זה יכול להועיל לזה שהם יהיו ביקורתיים ויכירו את כל הדרכים האפשריות לחיות את החיים שלהם, אבל אני כן רוצה שהבן זוג שלי יאמין באלוהים ושנשמור שבת ביחד כי זאת גם אווירה משפחתית כזאת וזה ממש חלום שלי שביום אחד בשבוע לפחות לא תהיה טלוויזיה ולא יהיו טלפונים ולא חשמל ולא מחשב, יום אחד בשבוע שכל המשפחה תהיה ביחד ותהיה לה הזדמנות להתלכד ולהכיר אחד את השני.. (נגיד במשפחה שלי אנחנו חיים ביחד והכל אבל אני יכולה לומר שאני לא כל כך מכירה אותם- אני יודעת פרטים עליהם יותר מכל האחרים זה בטוח, אבל לדעת דברים על הפנימיות שלהם? זה לא כל כך בטוח) וחוץ מזה שאצלי במשפחה יום שבת זה כמו עוד יום רגיל, אבא רואה סרטים כל היום אני מכינה שיעורי בית בחדר, אמא בפלאפון מדברת עם חברות שלה ואחים שלי משחקים במחשב... וגם אני ממש אוהבת את עם ישראל, אז ברור שאני לא אהיה חרדיה, אבל אני כן רוצה להרגיש חלק ממשהו חזק שנקרא עם ישראל! ועם אותו אחד אתאיסט, אני מרגישה שזה ממש יכול להיות רציני... ואני מתלבטת לגבי זה... ובבקשה מי שעונה לי, שישתדל לענות לא בתור אתאיסט/ דתי, תנסו בבקשה להיכנס למקום שלי, אני מאוד ליברלית ופתוחה אני הכי לא שחור או לבן... אבל בכל זאת, הדת המסורת והחיבור לעם ישראל הוא די מרכזי בחיים שלי.