אתמול רבתי עם אבא ואמא שלי,אבל זה לא היה ריב רציני.אבל עדיין כעסתי עליהם או לא היה לי מצב רוח היום,אני לא יודעת.אולי אני פשוט סתם מגעילה.אבא שלי חזר מהבית כנסת היום וכולנו ישבנו בסלון(אנחנו 4 אחים) ואמא שלי אמרה רק לי לקום ולהגיד שבת שלום לאבא,ואחרי כמה פעמים קמתי ואמרתי לו אבל זה היה טובה ממש,ואפילו לא חיבקתי אותו עד הסוף.והרגשתי רע אחרי זה,כי אני זוכרת איך הוא היחיד שבא לעודד אותי שהייתי עצובה ולא רציתי לקום מהמיטה,ואני התנהגתי מגעיל כלכך. אבל עדיין,מכולם אמא שלי אמרה דווקא לי.בכלל כעסתי עלייה כי היא קראה לי כל רגע לנקות משהו.וזה לא נשמע מאולץ ועלוב כלכך לקום להגיד למישהו שבת שלום ואני יקום רק כי אמרו לי.ראיתי אותו כבר לפני שעה למה אני צריכה להגיד שלום שוב?זה מביך ומוזר..מה אתם חושבים..?