27 תשובות
אנשים מחפשים דרך שאתה תרגיש כביכול לא מוסרי או טועה ככה שהם לא יצטרכו להתמודד עם השאלה או המצב ויוכלו להמשיך בשלהם ואתה תרגיש שאתה עושה משהו לא בסדר ואז לא תעמוד על הדעה שלך או שתיסוג אחורה
שואל השאלה:
נראה לי שאתה צודק, אבל שידעו להם שתפקיד האמיתי של המוסר - זה לקדם את האדם בקיום ההלכה, ולא להפך, חס ושלום. אם "המוסר" גורם לאדם לפעול שלא על פי ההלכה, מה הוא שווה? חכמים גם אמרו על הפסוק "לדעת חכמה ומוסר" (משלי א, פסוק ב) את הדבר הבא: "ם חכמה, למה מוסר? ואם מוסר, למה חכמה? אלא, אם יש באדם חכמה, הרי הוא למד מוסר, ואם אין באדם חכמה, אינו יכול ללמוד מוסר" (מדרש משלי א, ב). זה בא ללמד שללא ידיעת ההלכה - לא יועיל המוסר.
נראה לי שאתה צודק, אבל שידעו להם שתפקיד האמיתי של המוסר - זה לקדם את האדם בקיום ההלכה, ולא להפך, חס ושלום. אם "המוסר" גורם לאדם לפעול שלא על פי ההלכה, מה הוא שווה? חכמים גם אמרו על הפסוק "לדעת חכמה ומוסר" (משלי א, פסוק ב) את הדבר הבא: "ם חכמה, למה מוסר? ואם מוסר, למה חכמה? אלא, אם יש באדם חכמה, הרי הוא למד מוסר, ואם אין באדם חכמה, אינו יכול ללמוד מוסר" (מדרש משלי א, ב). זה בא ללמד שללא ידיעת ההלכה - לא יועיל המוסר.
זה לא מעניין אותם - הם רוצים לצאת עם אנשים מחוץ לדת? לא מעניין אותם אם הטיעון שלך הגיוני או לא הם יחשבו על התשובה הכי מפגרת הגיונית אבל שכביכול נראת מוסרית בשביל שהם לא יצטרכו לחשוב על התשובה ולנסות לגרום לך להראות רע
אמת ומוסר רחוק מהם זה הכל עניין של מה הם יכולים להשיג מזה ואך אפשר להגן על זה
אמת ומוסר רחוק מהם זה הכל עניין של מה הם יכולים להשיג מזה ואך אפשר להגן על זה
תוצאה זה מאד לא נכון החלק שאם לא למדת תורה אין בך חכמה
"חכמה בגויים תאמין"
"חכמה בגויים תאמין"
נדרתי - זה מדבר על חוכמה שלא קשורה לאמונה ומוסר כמו למשל מתמטיקה ודברים בסגנון הזה
ופר ותוצאה...
כתוב במשלי פרק ט' פסוק ח'
"אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך"
מי שבאתר שהוא לא אתאיסט והוא יהודי ויוצא עם דת אחרת במילא לא יקשיבו לכם ורק ישנאו אתכם... אז אין טעם סתם לומר להם
ואם הם אתאיסטים אתם במילא לא מעניינים אותם
אז אם אתם כבר בסטיפס בגלל "הסיבות שלכם" לפחות תעשו משהו שיועיל לאחרים כמו לעזור לאנשים שכן רוצים להקשיב לכם במקום לתקוף אנשים שלא רוצים ואז אף אחד לא יקשיב לכם
"תפסת מרובה לא תפסת"
כתוב במשלי פרק ט' פסוק ח'
"אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך"
מי שבאתר שהוא לא אתאיסט והוא יהודי ויוצא עם דת אחרת במילא לא יקשיבו לכם ורק ישנאו אתכם... אז אין טעם סתם לומר להם
ואם הם אתאיסטים אתם במילא לא מעניינים אותם
אז אם אתם כבר בסטיפס בגלל "הסיבות שלכם" לפחות תעשו משהו שיועיל לאחרים כמו לעזור לאנשים שכן רוצים להקשיב לכם במקום לתקוף אנשים שלא רוצים ואז אף אחד לא יקשיב לכם
"תפסת מרובה לא תפסת"
שואל השאלה:
מה זה "לא נכון"? הבאתי את דברי חז"ל בתחילת מדרש משלי. "חכמה בגויים תאמין" (איכה רבה ב, יג) זה לא הולך על החכמה התורנית... בספר משלי פירוש המילה "חכמה" - הכוונה היא לתורה.
מה זה "לא נכון"? הבאתי את דברי חז"ל בתחילת מדרש משלי. "חכמה בגויים תאמין" (איכה רבה ב, יג) זה לא הולך על החכמה התורנית... בספר משלי פירוש המילה "חכמה" - הכוונה היא לתורה.
אבל זה לא נכון. דיברתי עם מספיק אתאיסטים ששינו את דעתם לגבי הרבה דברים והרבה שכן הקשיבו ברגע שהראתם להם את החוסר היגיון שבעניין ( אם זה ילד שגדל ב-2 מקומות או הדברים הטובים שבדת או במקרה של נשים הצטרפות לתרבות כמו איסלם שמביאה בסופו של דבר פגיעה בעם שלה והצטרפות לתרבות שעושה כרגע הרבה רע היום ובעבר ). המחשבה שלהתמקד רק באלה שיקשיבו או דומים לנו בסגנון חיים בעיניי שגויה ממה שצריך להיות לכל בן אדם
עזוב פר פחות התכוונתי אליך... אתה מתדיין עם אנשים ואחלה תעשה מה שנוח לך
תוצאה לעומת זאת... פשוט מצטט מספרים כמו של הרמב"ם ושאר פוסקים ומפרשים
ואף אתאיסט לא יקשיב לזה
תוצאה לעומת זאת... פשוט מצטט מספרים כמו של הרמב"ם ושאר פוסקים ומפרשים
ואף אתאיסט לא יקשיב לזה
אני מסכים איתך
fשאתה מדבר עם אתאיסט לבוא אל זה מנקודת מבט שמאמין תוך שניה יזדהה עם זה יביא לזה שהאתאיסט פשוט יאבד עניין זה באמת נכון
fשאתה מדבר עם אתאיסט לבוא אל זה מנקודת מבט שמאמין תוך שניה יזדהה עם זה יביא לזה שהאתאיסט פשוט יאבד עניין זה באמת נכון
שואל השאלה:
"אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך" (משלי ט, פסוק ח). אכן, יש דין כזה. אבל עיין בזה פרטים שכתב הרמ"א באורח חיים, סימן תרח ובמשנה ברורה שם:"ואם יודע שאין דבריו נשמעין, לא יאמר ברבים להוכיחן, רק פעם אחת, אבל לא ירבה בתוכחות, מאחר שיודע שלא ישמעו אליו. אבל ביחיד, חייב להוכיחו עד שיכנו או יקללנו (ר"ן סוף פרק הבא על יבמתו)" (אורח חיים, סימן תרח, סעיף ב, הגה).
משנה ברורה
(ח) ואם יודע וכו' זה קאי גם כן על דבר המפורש בתורה (והוא הדין על שאר מזיד, דהיינו שיודע שהוא אסור ועובר על זה) עד סוף הג"ה.
והנה לשון "ואם יודע", כתבו האחרונים שאינו מדוקדק, דהא עד עכשיו גם כן מיירי בהכי וכנזכר לעיל. אלא דבא לחדש דיש חילוק בין רבים ליחיד, דברבים כשיודע שאין דבריו נשמעין להם, מחוייב להוכיח רק פעם אחת, אבל ביחיד מחוייב להוכיח כמה פעמים, עד הכאה או קללה:
(ט) רק פעם אחת אולי ישמעו, או כדי שלא יהיה להם פתחון פה. ומכאן ואילך, כשם שמצווה לומר דבר הנשמע, כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע:
(י) חייב להוכיחו בעבירה שבסתר, יוכיחנו בסתר; ובעבירה שבגלוי, יוכיחנו מיד, שלא יתחלל שם שמים:
(יא) יקללנו ויש אומרים דדי עד שינזוף בו החוטא, ומכאן ואילך אסור להוכיחו, שנאמר: "אל תוכח לץ פן ישנאך":
ביאור הלכה: (*) עד שיכנו: ראיתי בספר החינוך במצוה רל"ט וז"ל מה שאמרו ז"ל שחיוב מצוה עד הכאה כלומר שחייב המוכיח להרבות תוכחותיו אל החוטא עד שיהא קרוב החוטא להכות את המוכיח עי"ש עוד:
"אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך" (משלי ט, פסוק ח). אכן, יש דין כזה. אבל עיין בזה פרטים שכתב הרמ"א באורח חיים, סימן תרח ובמשנה ברורה שם:"ואם יודע שאין דבריו נשמעין, לא יאמר ברבים להוכיחן, רק פעם אחת, אבל לא ירבה בתוכחות, מאחר שיודע שלא ישמעו אליו. אבל ביחיד, חייב להוכיחו עד שיכנו או יקללנו (ר"ן סוף פרק הבא על יבמתו)" (אורח חיים, סימן תרח, סעיף ב, הגה).
משנה ברורה
(ח) ואם יודע וכו' זה קאי גם כן על דבר המפורש בתורה (והוא הדין על שאר מזיד, דהיינו שיודע שהוא אסור ועובר על זה) עד סוף הג"ה.
והנה לשון "ואם יודע", כתבו האחרונים שאינו מדוקדק, דהא עד עכשיו גם כן מיירי בהכי וכנזכר לעיל. אלא דבא לחדש דיש חילוק בין רבים ליחיד, דברבים כשיודע שאין דבריו נשמעין להם, מחוייב להוכיח רק פעם אחת, אבל ביחיד מחוייב להוכיח כמה פעמים, עד הכאה או קללה:
(ט) רק פעם אחת אולי ישמעו, או כדי שלא יהיה להם פתחון פה. ומכאן ואילך, כשם שמצווה לומר דבר הנשמע, כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע:
(י) חייב להוכיחו בעבירה שבסתר, יוכיחנו בסתר; ובעבירה שבגלוי, יוכיחנו מיד, שלא יתחלל שם שמים:
(יא) יקללנו ויש אומרים דדי עד שינזוף בו החוטא, ומכאן ואילך אסור להוכיחו, שנאמר: "אל תוכח לץ פן ישנאך":
ביאור הלכה: (*) עד שיכנו: ראיתי בספר החינוך במצוה רל"ט וז"ל מה שאמרו ז"ל שחיוב מצוה עד הכאה כלומר שחייב המוכיח להרבות תוכחותיו אל החוטא עד שיהא קרוב החוטא להכות את המוכיח עי"ש עוד:
אתה מבין פר למה התכוונתי?^
את הדברים האלה הוא תמיד כותה
את הדברים האלה הוא תמיד כותה
תוצאה הוא מדבר שאתה מדבר עם אדם חילוני ואתה מביא ציטוטים מהדת והמשנה וכל השאר שבשבילו הוא אפילו לא טורח לקרוא בגלל שהוא בדרך כלל בא ממקום של זילזול ולא דו שיח נדרתי אומר שזה הגישה שאתה הולך איתה עם חילונים ואתאיסטים לא בהכרח הדברים שאתה אומר
שואל השאלה:
1. ומה עם אלה שלא "אתאיסטים"?
2. גם אם אין מצווה להוכיח כופר, זה עדיין לא אומר שאיני יכול לכתוב מחאה כנגד דבריו.
1. ומה עם אלה שלא "אתאיסטים"?
2. גם אם אין מצווה להוכיח כופר, זה עדיין לא אומר שאיני יכול לכתוב מחאה כנגד דבריו.
1. הוא מדבר על זה כשאתה עושה שיחה עם אתאיסט או חילוני אתה מדבר איתו כמו שאתה מדבר עם אדם דתי ואז אתה סתם משיג ממנו תוצאה רעה הוא במקום להבין את הנקודה שלך בסוף מזלז בך אפילו יותר או פשוט באותה המידה
2. תכתוב מחאה נגד אנשים לא מאמינים אבל תעשה את זה לפחות בדרך שתגיע אליהם במקום לכתוב בצורה שאתה הכי מזדהה איתה
2. תכתוב מחאה נגד אנשים לא מאמינים אבל תעשה את זה לפחות בדרך שתגיע אליהם במקום לכתוב בצורה שאתה הכי מזדהה איתה
כל הפואנטה בדו שיח זה להגיע לצד השני ולא רק הזכות לכתוב את הדעה שלנו כי אחרת מה הטעם? אנחנו כבר יודעים שאנחנו עם הדעה הזאת אז מה זה יעזור?
שואל השאלה:
יש דברים שבאמת לא יהיו נשמעים לכופרים. בכל אופן, יהיו פה אנשים שיראו שיש מישהו שמתנגד להם וה' יתברך יש לו חיילים.
יש דברים שבאמת לא יהיו נשמעים לכופרים. בכל אופן, יהיו פה אנשים שיראו שיש מישהו שמתנגד להם וה' יתברך יש לו חיילים.
תוצאה אבל זה לא רק עניין של " לא יהיו נשמעים לכופרים" שזה הדרך שלך בעצם להגיד שמוחות שחושבים בצורה שונה ישמע לכל צד כמו ג'יבריש
זה גם עניין של שפה והעברית שאתה מביא שהיא מאוד "הלכתית - קדומה עם ציטוטים מעברית לפני אלפיים שניים" הם לא מבינים את השפה הזאת ומסיקים ישר שזה כמו ג'בריש ואז פשוט שולחים עקיצה או הערה לא קשורה כי הם לא יתעמקו אפיל
גם אם הדברים שאתה אומר נכונים (שאתה יודע שאני ואתה מאוד מסכימים בהרבה דברים) בשבילם אתה מדבר בג'יבריש.
ונכון שאחרים יראו שיש אנשים שהמסורת חשובה להם וזה טובה אבל המטרה זה גם לגרום לאחרים להבין ולא רק לאלה שכבר מסכימים איתנו
זה גם עניין של שפה והעברית שאתה מביא שהיא מאוד "הלכתית - קדומה עם ציטוטים מעברית לפני אלפיים שניים" הם לא מבינים את השפה הזאת ומסיקים ישר שזה כמו ג'בריש ואז פשוט שולחים עקיצה או הערה לא קשורה כי הם לא יתעמקו אפיל
גם אם הדברים שאתה אומר נכונים (שאתה יודע שאני ואתה מאוד מסכימים בהרבה דברים) בשבילם אתה מדבר בג'יבריש.
ונכון שאחרים יראו שיש אנשים שהמסורת חשובה להם וזה טובה אבל המטרה זה גם לגרום לאחרים להבין ולא רק לאלה שכבר מסכימים איתנו
צריך לצטט להם את המקור המדוייק ולשים להם מול הפרצוף:
"רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ. אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אֵין תּוֹרָה." (משנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה י"ז)"
יש פה שני חלקים במשפט. הם לקחו רק חלק אחד.
אבל עזוב, הדעות של אנשים משובשות לגמרי כיום. לצערנו.
"רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ. אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אֵין תּוֹרָה." (משנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה י"ז)"
יש פה שני חלקים במשפט. הם לקחו רק חלק אחד.
אבל עזוב, הדעות של אנשים משובשות לגמרי כיום. לצערנו.
שואל השאלה:
אמנם זה מאמר אחר במקום אחר, אבל זה בהחלט רלוונטי.
אמנם זה מאמר אחר במקום אחר, אבל זה בהחלט רלוונטי.
גם המשפט "איש איס באמונתו יחיה לא קיים בתנך. אבל אני לכ רואה שמפריע לך להשתמש בו. דיי כבר.
אנונימי
שואל השאלה:
אני אף פעם לא משתמש בזה, אני תמיד מוחה בזה.
אני אף פעם לא משתמש בזה, אני תמיד מוחה בזה.
כן אתאיסט העניין שאם אתה שם להם את זה מול הפרצוף בשבילם זה לא אומר הרבה כי הם לא עוצרים להתעמק בדברים בגלל זה גם אם תגיד את הדבר הכי חכם שיש זה יהיה לא רלוונטי לשיחה
אני יודע. הם לא מתעמקים בזה. וחוגגים על דבר שלא הבינו עד הסוף את הכוונה ואומרים לדתיים "דרך ארץ קדמה לתורה! התורה לא חשובה!"
זה עצוב, הלוואי שישתנו.
זה עצוב, הלוואי שישתנו.
שואל השאלה:
כן יהי רצון!
כן יהי רצון!
אנחנו במקום מסוים מצפים מהם להשתנו ת כשאנחנו אמורים לחשוב אך אנחנו נשארים אנחנו ועדיין מוצאים שפה משותפת שתקרב אותם
תבין - אתאיסט יבוא ויגיד "המפץ הגדול" בראש שלו יהיה שפה מדעית שאתה צריך לדעת אך לגשת אליה