מרגישים את הכאב?

איך יכולת להתעלם מליבנו המדמם, ולנסות לתקן את השברים עם שבר גדול יותר, במקום לשמור אותי קרוב אלייך הרחקת אותי מחדש.
דבר לא יצדיק את מעשייך.
אך למרות המצב הטמטום שלי משך אותי שוב אלייך, ואתה כמו רעל לגופי, מזהם כל חלק שבי,
רמסת ודרכת על הלב שלי כאילו עשוי מקרטון, זרקת את ליבי כמו בקבוק זכוכית על מדרכה שרק שבריו מנצנצים תחת אור המנורה הסדוקה, כמוני.
ולמה לי לשוב אלייך בשביל שנים של חוסר וודאות,
ולמה לי לעבור שוב את הגיהינום שנקרא; אתה

ואיך יכולת, הריי אני היא אהבת חייך
תמיד הייתי שם בשבילך. רק לאחר שאיבדת אותי הרגשת איך ליבך מחסיר פעימה ואיך גופך זועק לצורך להרגיש אותי ולו לפעם אחת יחידה
שכחת מהי אהבה, שכחת את הכל. השארת אכזבה, ואותי? אכזבת בגדול.

ואיך יכולת כך לחזור אליי, בלי להניד עפעף למרות שידעת שאתה רק מזיק לי
הריי אני היא אהבת חייך ועליי נשבעת לשמור.