נקבה זה מנקב וזכר זה מ?

מזכר(?)

מזכרה?

נקבה זה מנקב בה
זכר זה זַכרוּת: האיבר לזכר. (בזכרותו של איש. סנהדרין פב ע"ב)
קצה מחודד ובולט שמשקע מקביל לו: (שקדחו בזכרותו. רה"ש כז ע"ב).

ואין ספק בלבי ששורש ז. ק. ר הוא אחי השורש ז. ק. ף, הנמצא במקרא.