למה לא אכפת לי מהמקרה בדרום? כאילו לא אכפת לי שהם מתים וסובלים עכשיו אני אפילו שמחה. ולא, אני לא סדיסטית.

זה לא משהו רע.אי אפשר להשתתף בצערו של כל אחד ואחד בעולם. זה לגיטימי לחלוטין

שואל השאלה:
אני שמחה.

סתם חוסר עניין מצדך, כנראה רחוק ממך. אם חלילה זה היה יותר קרוב אלייך אולי אפילו גיאוגרפית זה היה יותר מורגש אצלך.

שואל השאלה:
לא לא
אני שמחה שזה קרה להם.
אמרתי לעצמי בטח היו שם אנשים יפים עם חיים טובים אז זה מגיע להם

שואל השאלה:
אני לא יודעת למה אוף! ):

שואל השאלה:
תעזרו לי
אני נוראית

שואל השאלה:
אני לא
פשוט במקרה הזה אני כן
אוף הלוואי שאני אמות אני מרגישה אכזרית

למה לעזעזל זה משמח אותך?
תחשבי שהיית שם במקומם ואת היית בסכנת חיים/מתה.
וגם אם מבחוץ נראה שלאנשים יש חיים טובים זה ממש לא ככה. לכל אחד יש בעיות בחיים. לכל אחד.
לא יודעת מה איתך, אני ממש מרחמת עליהם ועל המשפחות שלהם שיושבות בבית ודואגות להם.

שואל השאלה:
אני דמיינתי את עצמי שם! וזה מה שאני רוצה!

וואו אחותי את מתוסבכת. לכי לפסיכולוג וזהו

אני מצטערת אבל אני לא מעוניינת להתעסק בשאלות אובדניות ושאחר כך אם חס וחלילה יקרה לך משהו יכולים לפנות אליי בתור צד אשם בעניין.

אם את מרגישה במשבר את יכולה לפנות לייעוץ של היועצת בבית הספר שלך או לער"ן או לסה"ר. בהצלחה.

שאלה יש לך דיכאון או משבר בחיים? חסימה רגשית או משהו כזה?

שואל השאלה:
אני לא בדיכאון..

אוקי, אז מה גרם לך לרצות מה שקרה להם?

שואל השאלה:
לעצמי? כי רציתי את החוויה הזאת.
להם? כי הם חברים והבנתע שהם ממש מקסימים, בגלל זה. סליחה, אני נוראית כל כך.

למה רצית את זה לעצמך? מה הייתה התועלת או המטרה? אולי נסי לשנות את זה קצת. עברת משהו שבגלל זה את רוצה שיקרה לך מה שהיה להם?

שואל השאלה:
אני חושבת שאני פסיכופתית.

אל תפחדי מהמחשבות האלה...
זה מצוין ששיתפת את זה פה בסטיפס, בצורה אנונימית.
אני איכשהו מצליח להבין אותך.
כי זה לא פייר.
זה לא פייר שיש אנשים בעולם עם חיים טובים ועם חברים והם נהנים.
ואת לא.
זה פשוט לא פייר.

אל תכעסי על עצמך.
כן, זה מחשבה נוראית, את צודקת.
אבל זה לא אומר שאת בן אדם נוראי.
יש לך גם הרבה תכונות טובות, וזה מה שמייצג אותך באמת. לא המחשבה הנוראית הזאת, שאפשר לנסות ביחד להבין אותה אם את רוצה...
מוזמנת לדבר איתי בפרטי, ננסה ביחד להבין אותה יותר לעומק.