23 תשובות
העולם הוא במה וכולנו שחקנים
אנונימית
אוכל, אוכל, אממ..

ועוד אוכל
פשוט לחיות.
להיות עם חברה שלי כל החיים
מילקה
אין משמעות לחיים לא לכל דבר יש משמעות אנחנו חיים כי ככה.
משמעות החיים היא שאין להם משמעות.
לעשות מה שאתה אוהב. כי אחרת אני לא רואה סיבה
לאהוב
אנונימית
להיות אנשים טובים, להגשים את היעוד שלנו כבני אדם בכך שבמקום לדאוג לרווחתנו נדאג לרווחת העולם.
אנונימית
לשמוח, לחיות כל יום כאילו הוא יומך האחרון
לחיות את החיים שלך כמו שאתה רוצה ולא איך שאנשים מצפים ממך לחיות. :)
"לדעת תשובה לשאלה מהי משמעות החיים האנושיים פירושו להיות דתי"
איינשטיין
להגשים את החלומות שלך ולקיים את היעוד שלך בחיים
^^ נשמע לא הגיוני. משמעות לחיים יכולה לבוא גם מבלי אמונה דתית.
ולשאלה, לחיות את החיים בדרך הכי טובה שיכולים.
אלת האש, הוא מצא משמעות דתית בחיים שלו... מה הבעיה בזה?
משמעות החיים בעיניי היא להגדיל את דבר ה' בעולם.
מעתיקה תגובה שלי משאלות קודמות על משמעות החיים (זה ארוך אז אפצל את זה לשתי תגובות):

אוקיי, אני מזהירה מראש זה קצת מורכב ופילוסופי, מקווה שאצליח להעביר את המחשבות שלי בצורה ברורה. קודם כל, לפני שאני מתחילה בכלל לדבר על משמעות החיים יש משהו שחייב להאמר: אחת הבעיות הגדולות שלי עם השאלה הזו היא שאנשים יכולים לדון בה במשך שעות ולחשוב שהם מעלים טיעונים לגיטימים ורלוונטים אחד לשני בלי לשאול את עצמם אפילו פעם אחת לפני או במהלך הדיון אם הם בכלל דנים באותה השאלה (ורמז, בהרבה פעמים התשובה היא- ממש לא).

זה בלבול שלפי מה ששמתי לב בדרך כלל נובע מזה שלכל אחת מהמילים בצירוף "משמעות החיים" יש מספר פרשנויות (בלי שום קשר לגישות או דעות שונות) שהן פשוט אומרות דברים אחרים לגמרי ולא קשורים אחד לשני אבל אנשים לפעמים מדלגים על השלב של לפרש אותם אז הם עוברים לסירוגין מפרשנות לפרשנות והופכים את השאלה למורכבת יותר ממה שהיא. לכן כשאני מתייחסת למשמעות החיים ומהי בעיניי אני אשתדל לפרק את הצירוף לאפשרויות שאני רואה שאפשר ואביע את דעתי על כל אחת מהן בנפרד.

טוב אז נתחיל עם המילה משמעות- רוב האנשים מפרשים את המילה הזו בתוך צירוף המילים "משמעות החיים" כהרגשה של שייכות או תרומה למשהו, דבר שמספק וממלא אותך ומביא ל"הגשמה עצמית". זו בעצם מה שנקראת "תחושה של משמעות" פחות או יותר. לגבי הקיום של זה- אנשים שמרגישים שהם ממצים את עצמם (כמוני) בדרך כלל נוטים להעיד על קיומה של המשמעות הזו, אחרים או שאומרים שאין או שמודים שהם לא מצאו (שזה לגיטימי לגמרי) וממשיכים לחפש או מוותרים על זה. אנשים עם תפיסה ריאלית יותר נוטים לפרש את המילה "משמעות" כחשיבות או מטרת החיים ביקום או בעולם פחות או יותר, שזו לא בהכרח גישה חכמה יותר אבל היא בעיקר שונה לחלוטין מהקודמת ובעיניי גם מעניינת יותר אז מעכשיו המשך התשובה שלי תתייחס למילה "משמעות" על פי הפרשנות הזו.

ועכשיו בואו נדבר על המילה "חיים"- כשאנחנו אומרים "חיים" אנחנו מתכוונים לדבר הזה שאנחנו קמים אליו כל בוקר? או פרק הזמן הזה שבין לידתנו למותנו וכל החוויות שאנחנו חווים בזמן הזה? או שבכלל אנחנו מתכוונים לתופעה הזו של קיום החיים ומדברים על החברה האנושית כולה כגוף אחד בתוך מערכת גדולה ומורכבת יותר? או אולי לווא דווקא החברה האנושית, אולי חיים באופן כללי הכוללים גם את בעלי החיים?

נתחיל דווקא בחברה האנושית כחלק ממערכת גדולה ומורכבת כמו היקום. אנשים ריאלים מאוד נוטים להאמין שבני אדם מאוד זניחים ולא חשובים ביקום מאחר והיקום הוא (כנראה) אין סופי וכל כך גדול ומורכב ומי אנחנו וההבנה שלנו לעומתו? ובעקרון כן.. נכון, אבל בואו נתעמק בזה לרגע. בשביל מה בני אדם חשובים ביקום? מה הופך משהו לחשוב בכלל? הגודל שלו? ההשפעה שלו? השפעה על מה? שינוי בצורה? אם סופר נובה תתפוצץ עכשיו היא תהיה משפיעה יותר מאיתנו? סביר להניח שהתפוצצה עכשיו באיזשהו מקום ביקום סופר נובה כי היקום כל כך גדול, האם אתם מרגישים במשמעות של זה? ואם אתם לא תרגישו אז מי ירגיש? זה כמו למצוא תרופה לסרטן אבל לא לספר על זה לאף אחד, איזו חשיבות יש לזה?

בעיניי כמו שלתיאטרון אין טעם בלי קהל ולקהל אין טעם בלי תיאטרון כך לקיום שלנו אין משמעות בלי העולם והסביבה ולעולם והסביבה אין משמעות בלי הקיום שלנו. בעיניי בני אדם הם בעלי משמעות גדולה מאוד ביקום כי רק מי שבעל תודעה בכלל מסוגל לעסוק במשמעות הזו שאנחנו מנסים לייחס לעצמנו או לדברים אחרים, ומאחר ומשמעות זו מילה מופשטת- היא תהיה קיימת רק איפה שיהיה ניתן לדון בה- כלומר בקרב בעלי התודעה שאלה אנחנו. מכאן בעיניי חשיבותם ובעצם משמעותם קיומם של בני אדם בעולם וביקום. אנחנו משמעותיים ביכולת ה*יחודית* שלנו ליחס משמעות.

בלעדינו היקום פשוט היה יקום וזה לא היה מפריע לאף אחד כי לא היה אף אחד שזה יפריע לו וזה היה לחלוטין חסר משמעות ומיותר.
למה כשדברים משפיעים עלינו זה משמעותי יותר מכשהם משפיעים אחד על השני? דבר ראשון כי אנחנו מסוגלים להגדיר את זה בצורה הזו בניגוד לדברים דוממים ודבר שני כי לנו בניגוד ליקום (לפחות לפי מה שידוע לי) יש מטרה, ומטרה זה חשוב בשביל שלמשהו תהיה משמעות בהגדרת המשמעות הזו. בראש ובראשונה יש לנו מטרה אבולוציונית- לשרוד, ולאחר מכן מטרות נוספות שנוצרות לנו בעקבות עצם היכולת שלנו לייצר אותן כי יש לנו תודעה.

מה נותן לנו זה שיש לנו מטרה? שאנחנו יכולים להגדיר את הדברים שמקרבים אותנו למטרות שלנו כטובים או ואת הדברים שמרחיקים אותנו כרעים ובנוסף נוכל לקבוע גם מה משמעותי יותר או פחות ומשפיע יותר או פחות על הדרך שלנו למטרה ובאיזו צורה וכך בעצם להגדיר מה משמעותי ומה לא או פחות.

הגדרת המטרות בחיים שלנו מובילה אותי לפרשנות הראשונה שהצגתי ל"חיים"- פרק הזמן מלידתו ועד מותו של אדם. גם לגבי הפרשנות הזו לאנשים ריאלים בדרך כלל יש ביקורת- מה הטעם בחיים ומטרות אם בכל מקרה אנחנו מתים בסוף? בוא נדבר על זה רגע.. האם חיי נצח יתנו לנו יותר או פחות משמעות ביקום? האם הם ישנו את זה שבמשך פרק זמן מסויים על ציר הזמן (בהנחה שיש אחד כזה) אתה היית קיים ונתת משמעות לדברים סביבך? זה כמובן יתן לך אפשרות לתת משמעות לעוד דברים אבל אם תהיה מוגבל בזמן זה אומר שכל מה שעשית היה לשווא? ומה זה בכלל האינסוף הזה שאנחנו דנים בו? כשהזמן עובר ולא מפסיק לעולם לעבור? או אולי מרחב של יקום שאין לו גבולות?

יש אינסוף בהרבה מאוד דברים. אפשר לחלק יום אחד לאינסוף רגעים קטנים למשל. כמו שג'ון גרין אמר- יש גם אינסופים גדולים יותר מאינסופים אחרים, כמו שבין 0 ל1 יש אינסוף מספרים ובין 0 ל2 יש אינסוף גדול יותר. אם נסתכל על הזמן כמעגל למשל או כציר אז הנקודה שבה אני חייתי תמיד תהיה שם גם כשכרגע אנחנו נמצאים בנקודה אחרת וזה לא פחות כבוד בעיניי.

מהסיבות האלה הגודל שלי ביחס ליקום או זה שמוקדש לי רק פרק זמן ספציפי לחיים בעיניי לא מפחיתים מהמשמעות שלי (אני שוב מזכירה שאני מתייחסת לפרשנות השנייה שציינתי למשמעות). אני לא מרגישה קטנה, אני מרגישה עולם ומלואו, יקום ומלואו אינסוף בפני עצמי וכל זה כשאני מוקפת בעוד אינסוף אינסופים סביבי שלכל אחד מהם יש את המקום שלו ואף אחד לא גורע מהשני, לא צריך להיות סדר עדיפויות פה.
אוכל
"אין משמעות אמיתית לחיים, בפועל את שקית חלבונים שמהלכת על על חתיכת אבן שמסתובבת ביקום.
אין הבדל מהותי בינך לבין אמבה שמונחת על גרגר אבק למעט העובדה שתוחלת החיים שלך ארוכה יותר, יכולת ההשפעה שלך על ההסביבה המיידית שלך גדולה יותר ויש לך מספיק שכל כדי להבין חלק ממה שקורה סביבך ולהיות מודעת לחוסר התוחלת שבקיום שלך
תוכלי לרדוף הנאות וריגושים כל היום, אבל משמעות ותכלית לחיים זה לא יתן לך אף פעם".

כל זה נכון אם את מאמינה שהאדם הוא עוד בע"ח שהתפתח במקרה. אבל למה שתאמיני בזה אם זה גוזר עליך חיים סתמיים?
התורה והמצוות.