80 תשובות
למה? ואני בעל האש.
אני לא יוצאת כי אני חולה ממש
ואני רואה את ההופעות דרך המרפסת חח
למה העצמאות הזה גרוע לך ככ?
כי אין לי עם מי בגלל העלאק חברות שיש לי פשוט מגעילות
אני נשארתי בבית ללמוד, להוריד שירים ולקרוא ספר. אני לא ממש אוהב את כל המהומות והבלגן שיש בחוץ.
אם תרצי תוכלי לפנות אליי בפרטי ואנסה לעזור.
במחשב > פשוט מעדיפה.
ומה קרה?
אין לי עם מי לצאת:(
אנונימית
שואל השאלה:
ע
אנונימית
יכול להיות גרוע יותר
לפחות את בחיים ואני בטוחה שאת וחברה שלך תשלימו
תפנקי את עצמך עם סדרה שאת אוהבת ואיזה אמבטיהטובה
למה גרועה?
גם לשבת בבית ולהשתעמם זה פצצה. ונשאר עוד זמן לעצמאות הזו.
ולגביי השאלה: יוצאת למסיבה בקרוב. חח אל תדאגי יקרה משהו נורא שם אני בטוחה
את עדיין יכולה ללכת... כלום לא מתחיל עוד רק המעפן
בכל מקרה גם אם לא אל תתבאסי סתם שטויות ורעש בלאגן של אנשים ומלא ספריי שלג בשיער
תכיני לך משהו טעים תשימי שירים ותהניי
תתאפסי:) תמצאי משהו אחר ללבוש במקום ותסדרי את האיפור וקדימה צ'יק צ'ק לצאת מהבית!
תסבירי לחברה שלא התכוונת ומה קרה וזהו
מה יעזור לך לשבת ולבכות?
גם אם לא תתלבשי איך שתכננת יותר חשוב שתבלי ותהני:)
שואל השאלה:
אין לי גם ככה עם מי לצאת
אנונימית
תתקשרי לחברה שלך תגידי שאת מצטערת היית עצבנית תספרי לה מה שקרה ותקבעו להיפגש שם
תתקשרי לחברה שלך תסבירי לה שהיית סתם עצבנית ומבואסת שנקרע לך הבגד ולא התכוונת שזה יצא עליה ותצאו:)
בטוחה שהיא תבין
עוד לא מאוחר
כי אפחד לא אוהב אותי
תפסו אותי באה להגניב ספריי לפארק, לקחו אותו וזרקו לפח
(עלה 10 שקל איזה חראות)
ואז צעקו עלי וחברה שלי התחמקה בנס
בזמן שיש עוד 987273 ילדים בפנים עם ספריי שמרססים על אחרים
אפילו לא רציתי להשתמש
נתנו לי להיכנס בסוף אבל בלי הספריי איכס
אנונימית
בעע אין לי עם מי, ואני במחזור:(
אנונימית
לא חרא מדינה שתתמוטט עוד כמה שנים גם ככה אין מה להתאמץ
אני עם חברה ועם אחותי משחקות בפלייסטיישן, הייתי מעדיפה להיות בחוץ כרגע...
זה לא רציני אבל אני ממש אוהבת לספר את זה ככה: אחמאחמ
טוב. זה כזה.
יש לי קקי של מצב רוח
ואמרתי
טוב נו
זה ישתפר כשתצאי החוצה.
ואז היה נחמד.
ונהנתי.
ואז החברה שלי התקשרה אלי.
ואמרה שחרא לה.
ואז נכנסתי ללחץ.
ואז התקשרתי לידיד שלי
ודם הוא היה נשמע חרא
אז פשוט הייתי כזה
"טוב אני לא הולכת להנות בזמן שהם מרגישים חרא ואם הם יצטרכו אותי אני אצטרך להיות זמינה".
וחזרתי הביתה.
תירצתי לחברים שלי שקיבלתי מחזור.
ואז בדרך פשוט היה לי התקף דיכאון.
ואז כזה התחלתי לחשוב מחשבות כמו
"את יוצאת מהבית, משכנעת את עצמך שיהיה כיף אבל בסוף אתמוותרת לעצמל והולכת כי את פראיירית."
ואז כזה האשיות השנייה שלי בראש:
"אבל זאת לא את האשמה, זה הדיכאון."
אין לי אף אחד לצאת איתו... וניסיתי. ניסיתי ליזום אבל כולם הבריזו לי.. אז. כן.
עצמאות חרא גם לי
ניסיתי קודם לצאת לבד, אחי חצי שעה היה לי התקף חרדה אז חזרתי הביתה...
אני חולה.
אני בבית עם הבן זוג שלי רואים מרתון הארי פוטר, הזמנו פיצה, קצת אלכוהול.
נחמד סך הכל.
אנונימית
אני עכשיו עם חברים אוכלים בשר וכל זה.
בוכה במיטה כי זה מה שאני עושה כל ערב שכביכול אמורים לצאת בו. לא מתמסכנת- זה לא חדש לי
גם אני לא יצאתי, לא צריך לעשות מזה כזה סיפור
אנונימי
הייתי אמורה לצאת עם המשפחה, אבל בגלל הפקקים לא יצאנו בסוף:/
באמת עצמאות מגעיל משעמם לי רצח, מנסה עכשיו לצאת עם חברות או משהו
אנונימית
היום גרוע שהיה לי
אני חולה
אני בבית לא יצאתי בכלל כנראה לא יותר גרועה ממך
אנונימית
אני לא יוצאת כי לא מתחשק לי
מה קרה לך?
וואלה אני עושה ציקי דיי בכל הקריות עם עומר עוקבים אחריו עם האוטו
הפעם האחרונה שיצאתי ביום העצמאות זה כשהייתי בגן והלכתי לראות את הזיקוקים עם ההורים שלי
אין לי חברים ואני לגמרי לבד. נשארתי בבית
אנונימית
אני גם לא יצאתי, בקושי נותנים לי לצאת מהבית.. וגם אם כן מגבילים לי שעות.
ואני קצת חוששת לגבי מי שאני מאוהבת בו כי הוא כנראה בסביבה עם מלא בנות ואין לי מושג מה קורה שם.
אני בבסיס סוגרת חג ושבת.
ואין אף אחד בבסיס חוץ מ10 איש.
אז נראה אני יותר גרועה ממך...
אני עובד יש יותר גרוע?
נשארתי בבית ביומולדת שלי (היום:)
אני בבית מהבוקר
יש לי ידיד דביל שסתם, כנראה, הזמין אותי, ולא ראיתי המון זמן. עברתי הרבה והרבה השתנה, וחשבתי שיהיה נחמד.
אך הרגשתי שזילזל בכך שאני עובדת ומתפרנסת כמוכרת, זילזל בלימודים שאתחיל במכללה (כלכלה או מערכות מידע).
הוא לא השקיע כלל בלבוש, יצא כמו מהמיטה. לא הבנתי לרגע מה אני עושה שמה. היה מאוד קר.
הרגשתי שהוא רק העביר את הזמן, וביזבז באופן טוטאלי את שלי.
: ( עצוב

אבל, ההופעה שראיתי הייתה באמת איכותית, מוסיקה ישראלית, מה שאני הכי אוהבת :)
חברות שלי הלכו בלעדי יש יותר גרוע מזה?
ולא היה להם אכפת בכלל לשאול אם אני באה
אפילו לחברה הכי טובה שלי לא אכפת לה..
אנונימית
אני בבית חולים עכשיו ומחר עושה ניתוח
תגידו תודה שלפחות לא כואב לכם ואתם לא בסכנת חיים
יש יותר גרוע מכם
מפונקים אתם יכולים לצאת לבד גם אני פה תקועה מתה מכאבים
אנונימית
חבר שלי הלך עם החבורה של החננות שלו ושתי החברים האחרים שלי הייתי איתם עצמאות שעברה ולא היה כל כך כיף. כל השכבה שלי בחוץ אני רקוב בבית ואני מרגיש חרא
ואי העצמאות הכי לא עצמאותי אברר
!
אבל חשבתי שיהיה לי ממש חרא אבל זה סך הכול נחמד ליראות תטקס בטלוויזיה וסתם ליראות סרט..
אני עשיתי על האש עם חברים
אני צריך להישאר בבית ספר עד שתים עשרה... יותר גרוע מזה?!
אני אצל אבא וחברה שלי מך
פה יצאה עם אחרים. לא נוראא
יש לי חרדות ואני לא רוצה להילחם כדי לצאת אז אני תקוע בבית וזה בערך הפסד
אנונימי
כל המשפחה שלי פאקינג נהנת, כולם ביחד החברות שלי ביחד עם הפאקינג קראש שלי ואומרות כמה שכיף להן איתו ואני בבית רואה סדרה מסריחה אז כן זה יטם העצמאות הכי גרוע שלי
אני לא יוצאות בגלל ה"חברות" שלי
היי, אני הייתי בחוץ. יצאתי עם חברים לא חברים, יש להם קבוצה ביחד והכל וכששאלתי למה אני לא שם הם התעלמו.. כל הדרך לים איפה שהאירועים הם פשוט דיברו ביניהם ולא יכולתי להשחיל מילה כי או שאף אחד לא שם לב לדברים שלי או שהם דיברו על נושאים שאני לא מכירה... כל הדרך באו לי דמעות שניסיתי לעצור והכי כואב שידיד שלי שכנע אותי לצאת והבטיח לי שלא יעזוב אותי למרות המצב הפגיע שלי, עברתי תקופה לא קלה ויש לי דיכאון ולמרות הכל יצאתי איתם והרגשתי פשוט על הפנים, זה העצמאות האחרון שלי לפני הגיוס ואני מרגישה שלא נשארו לי כבר חברים. בסוף אכלתי איתם משהו קטן וחתכתי הביתה במונית. נכנסתי הביתה ובכיתי הכל..
יודע שזה מעפן אבל הלכתי לקנות לאכול וזהו חזרתי הביתה והדלקתי רדיו והגברתי תשירים כי אוהב זהו.. יודע שמעפן
אנונימי
הלכתי עם החברות שלי לבמות....
ורבתי עם כולם רחב רציני.
הייתי צריכה לצאת עם חבר שלי ועוד כמה חברות וידידים שלו, חברות שלי ביטלן חוץ מ2 אבל 3 לא ככ רצינו ללכת, נשארנו בבית והיינו ביחד סתם היה נחמד לא כזה גרוע אבלל

חבר שלי החליט שלא בא לו לצאת איתי והוא פשוט העדיף ללכת עם חברים שלו סתם לשתות אצל מישהו במקום לראות את חברה שלו שלא ראה כבר כמה ימים והתגובה שלו הייתה "אני לא רוצה לצאת ופשוט לא זמין ולא כלום מהצוהריים (מסנן בקיצור) - אאוץ
וקצת מעליב ההברזה שדפק
אנונימית
גם לי היה חג מעפן. רבתי עם חברה שלי, השלמנו ויצאנו להופעות ואז היא עזבה אותי שם באמצע והלכה אז חזרתי הביתה ואז אני מקבלת הודעה מחברה אחרת שלר ראיתי בערך שנה שהיא פתאום הגיעה לעיר איפה שאני גרה (אני כבר הייתי בבית) קיצר מעפן
אנונימית
כל אלה שמתלוננים על חברים לא חברים
אתם כן רוצים להיות חברים שלהם, אחרת למה אתם מתלוננים במקום לומר איזה חברים נפלאים. אתם מפחדים להיות לבד זה הקטע?

וניחא מתלוננים אבל יש כאלה שפותחים על זה שאלות. איזה עזרה אתם מצפים שניתן אם אתם קוראים להם מראש חברים? תחליטו הם חברים או עול בשבילכם.
אנונימי
איבדתי את האוזניות ואני יושבת עם מישהי כי היא תקועה בבית שלי עם עוד מלא אנשים וזה ככ מביך וחברה שלי לא רוצה לבוא
אני רק הייתי בבית לבד עשיתי מרתון, שמעתי את השכנים מזייפים....
שמעתי רעשים בבית וגם ראיתי סדרה מפחידה ואו זה היה מלחיץ ואז ההורים שלי באו סופסוף חח
אנונימית
וואו, מדהים לראות כמה אנשים פה נמצאים במצב שלי.
למדתי למבחן קרוב בתואר במקום.
לא הולכת להופעות וזה כי אני וחברות שלי החלטנו שאין משהו מעניין ואין לנו כוח לנסוע רחוק, אז הלכנו לחברה לעל האש ואנחנו ישנות אצלה כמה חברות
אף אחד לא הזמין אותי.. היה לי חרא רק בגלל שאני נורא אוהב את היום הזה עכשיו אני צריך ללמוד לשנוא אותו.
לא יוצאת אין לי עם מי
משעמם ככ בבית איריחג
יצאתי עם חברים שלי ופוצצתי בספריי שלג.
וואי היה מושלם
למרות שפוצצו אותי בספריי שלג ונתקעתי באנשים
היה לי עצמאות חרא רצח!
הכל התחיל טוב ויפה עד שהתחילו קרב שלג והיה מצחיק, עד שכמעט כולם הפסיקו ועוד שנייה התמוטטו, חברה שלי עוד שנייה התעלפה ואני החזקתי אותה והייתי בשבילי בזמן שאני עוד שנייה מתעלפת, חזרנו הביתה ואני פה עוד שנייה מתעלפת ואני ממש חולה.
ובאותו זמן שבאתי לשטוף לחברה שלי את הפנים, רבתי עם הקראש כי אמרתי לו "זוז" וחבר שלו אמר "נימוסים, מה זה זוז?" ואז הקראש שלי צעק עלי גם והתחיל לקלל והייתי בהלם ממנו.
יזמתי עם כולם לופט ארגנתי את זה ובסוף אני לבד
לי זה לא גרוע.. ז"א זה כן פשוט כבר התרגלתי. אף פעם לא יצאתי בעצמאות ובכללי אני לא יוצאת לשום מקום כי אין לי עם מי.. ממש מבאס לשמוע מהבית מוזיקה וזיקוקים ורק אני לא יוצאת.
אנונימית
למה את לא יצאת
עצמאות לפני שנתיים נפלתי והחלקתי על קיא, הרסתי את הנעליים היחידות שאהבתי וכולם צילמו וצחקו.
השנה קרו מלא דברים נוראיים אבל לקחתי באיזי, נפצעתי באיזה אלף מקומות בגוף, החלקתי על הכביש באמצע מלחמת ספריי (מול מיליון אנשים) ושנייה אחרי זה השפרצתי לעצמי בעיניים בטעות כי כיוונתי הפוך, נפלתי אחורנית מחומה כזאת, רבתי עם איזו ילדה ערסית, נתקעתי בשירותים של חנות, ועוד המון שבטח שכחתי, אבל פשוט הסתכלתי על הדברים האלה בתור הדברים הכי הזויים מצחיקים והארדקור שקרו לי אי פעם, ופשוט זרמתי עם זה.
יוצאת עם חברים לראות הופעות וסתם לעשות מלחמת ספריי שלג והולכים לאכול ופוגשים מלא אנשים בדרך..
קיצור זה יום שלא נגמר
ממש מבינה אותך
יצאתי עם חברים שילמתי 50 שקל והם קנו מלא חטיפים ואוכל ועל האש גם היה
אכלתי רק דובונים ו2 פרגיות כי הם חזירים מניאקים.
וגם כולם שתו ואנחנו כולה בני 16 ואני שמה א החיים שלי אם ההורים של כולם יודעים שהם שותים ככה ומסטולים מהתחת וגם שחלקם מעשנים
לחשוב שאני מכירה את חלקם מגיל 0
היה מסריח רצח הם שמו חרא שירים וכל שניה כיבו אותם והחליפו שיר והיה ממש חרא בקיצור אז נשבר לי וחזרתי הביתה לפני שעה
יצאתי וביליתי אבל על הדרך ניתקתי קשר עם 2 חברים שיצאו איתי כי אחרי שלקחנו אוטובוס מהבמות של גבעתיים לבמות של רמת גן הם החליטו שהם חוזרים הביתה ונוטשים אותי לבד בלי בכלל לראות את הבמות(אחר כך זה יסתדר כי הצלחתי לקבוע שם עם חברים אחרים)
יצאתי עם חברים לכיכר רבין והיה ממש כיף... חזרתי רק עכשיו:)
לא יוצא כי אני בעבודה (גם בערב יום העצמאות וגם ביום עצמו) ואחרי העבודה בבוקר שאחרי ש לי מתכונת
נשארתי בבית ופשוט בכיתי. אין לי אפילו חבר אחד אמיתי.
אנונימי
נסעתי למרכז אבל לא משנה כמה בחוץ היה שמח אצלי בפנים היה קר ועצוב...
אני מדוכא כבר כמה ימים
איזה קטע שהכי שפויים וכיפיים זה מי שלא יצא ואף אחד לא קרוב לאף אחד
הכל חארטה בחיי. למה זה מרגיש שגם ככה אף אחד לא שם על יום הזיכרון וממהרים לחגוג על דבר שלא אכפת להם רק בשביל לראות מגן דוד מנצנץ כאילו זה משמעותי בשבילם משהו. סתם עוד סיבה למסיבה
אנונימי
הייתי עם חברים הכל היה נחמד. איכשהו חברה שלי גילתה שסיפרתי לידיד שלי משהו שהיא ביקשה ממני לא לספר (זה ציון במבחן והוא גבוה ממש) אני יודעת שהייתילא בסדר.. אבל היא התחפרנה והתחילה להרביץ לי ולצרוח עלי מול כולם שאני "בוגדת" וכימעט התחלתי לבכות שם שכל החברים שלי רואים...
אנונימית
וואי היה חרא.
אין לי כסף בכלל וחברות שלי שפכו כסף כאילו אין מחר