אני בהלם טוטאלי.

חזרתי מהטקס ובאלי לבכות את חיי (בלי קשר לזה שהטקס היה מרגש נורא).
תמיד ידעתי שאני מלאה אבל לא משהו שהפריע לי כי יש לי גוף יפה בכללי, לא נראה מוזנח.
כשהגעתי עם חברות לטקס מישהי חשבה שאני בהריון אז היא קמה בשבילי כדי שאני אשב במקומה, ובהתחלה באמת באמת חשבתי שהיא צוחקת כי היא לא הייתה נראת רצינית, אבל היא באמת קמה והלכה.
אחכ בכיתי ממש ורק רציתי לעוף משם
אבל מה לעשות? אף פעם לא שנאתי את הגוף שלי, אני לא מאלו שעל כל צופציק שלא במקום מתחילות להתחרפן. כל מי שמכיר אותי יודע שכל אי שלמות בעיניי מבורכת
ועכשיו אני באמת הגעתי למצב שאני שונאת את עצמי. ואחך זה הגיוני אין לי בטן הריונית בכלל