-שאלתי את זה כבר אבל לא ענו אז.. ותגידו איך זה מבחינת הכתיבה-
נמאס לי להתאמץ, נמאס לי לנסות כל מה שאני יכולה בשביל להשתפר. אין לי למה לנסות. אין לי יותר בשביל מי לנסות. אני כבר איבדתי את התקווה ממזמן. הימים חולפים לנגד עיניי בלי שום טעם. למה אני צריכה לחיות? אין לי כלום בעולם הזה שיהיה שווה מספיק בשביל שאנסה אפילו עוד קצת. נשמע קצת אגואיסטי, לא? כי יש אנשים שמספיק אכפת להם ממני ועושים הכל בשביל שיהיה לי טוב. אבל אני לא מרגישה את זה. אני לא יודעת, אולי זה סתם אשליה שבאמת אכפת להם? אולי רק מבחוץ הם מראים שאכפת אבל מפנים..טוב, לא כלכך.. ובכל זאת אני עדיין ממשיכה להקשיב למי שאומר שאכפת לו. וגם קצת לשתף. למרות שאני משתפת אין מצידם תגובה תומכת. אבל בסדר, אני עדיין ממשיכה לנסות. כי אולי אני סתם מדמיינת, ובאמת אכפת להם.