אתה משרת את האהבה גם כשכואב לך. אתה הולך אחריה לכל מקום גם אם זה פוגע בך. אתה עומד באמצע שדה הקרב, לבד, ומסביבך כבר יש עשרות בנות עם חץ וקשת ביד, ואז אתה מרגיש את זה, חץ ראשון, מוציא אותו, חץ שני, מוציא אותו, אתה עוצם עיניים וסופר לעצמך בתקווה שזה יפסיק מתישהו. אתה נפגעת כל כך הרבה פעמים רק בגלל האהבה, היו פעמים ששאלת את עצמך "האם כדאי לי להפסיק את השירות?" אבל לא הפסקת כלום כי אתה עדיין מאמין באהבה ואתה לא רוצה להפסיק. "אתה מסכן שאתה נותן להן לעשות לך רע" אמרתי לו והוא רק אמר לי רק דבר אחד ולאחר מכן לא דיבר יותר, "האמונה באהבה חזקה מהכל, יום יבוא ותבוא מישהי שתאסוף אותי לידיה ותתקן לי את השברים, זאת האהבה שלי, עד אז אני חייל של אהבה גם כשאני אפגע" ריחמתי עליך, אבל אז חשבתי שוב. "אתה, חייל של אהבה, בוא אלי, תתקרב, אל תדאג לא תפגע, אני מקווה."