מה אתם חושבים על זה.. זה משהו שכתבתי זה קצת ארוך אבל זה ממש חשוב לי שתענו..

יש בתוכי חומה שאיני מוכנה לפרוץ,
אנשים מתחילים לחשוד, אז אני מכחישה.
החומה שנמצאת בתוכי כואבת, כואבת עד דמעות. ההרגשה שבתוכי רוצה לצאת... ונחסמת
המוח והלב נלחמים ויש נפגעים.
אין לי דרך לבטא את מה שיש בי, אבל אני מאמינה שהוא עצום ויכול לעבור חומה קטנה.
אני אהיה מאושרת.... אבל אצטרך לשלם מחיר, מחיר כבד! אולי זה לא שווה את זה?? אולי פשוט לא מגיעה לי להיות מאושרת???
אבל מהוא אושר??
אושר זה?? שאני שלמה עם עצמי, אבל יודעת שעם השלמות הזאת אני יאבד את משפחתי וחבריי??
זה?? שאני מתעוררת בבוקר לצד אהובי אבל אין מי שיתמוך ויקבל??
מה זה אושר???
למה זה צריך להיות כה מסובך?? למה פשוט לא לתת לי לחיות איך שאני בוחרת?? בלי שישפטו אותי?? בלי שירכלו עליי?? בלי לקום בבוקר עם הרגשה שפגעתי בכולם רק בגלל מי שאני!!! למה לא פשוט לאהוב אותי בזכות מי שאני ולא באיך שאני בוחרת לחיות??
אז בנתיים... אני תקועה עם ההרגשה הזאת ויודעת שהתשובה נמצאת רק אצלי, השאלה היא רק מה אני מוכנה להקריב בשביל זה??