האם אפשר באמת לאהוב את עצמך כמו שאתה? מה הבעיה אם נגיד אני יגיד לאדם שמן ששונא את עצמו תרזה? יש פה משהו שאוהב את עצמו?

כן אפשרי.

שואל השאלה:
^איך

אני אוהבת את עצמי...
לא הכי הבנתי את השאלה, אבל ממה שהבנתי אתה לא בטוח אם קיימים אנשים שאוהבים את עצמם, אז... היי :)

שואל השאלה:
^ התכוונתי לאהוב את עצמך אם הפגמים
במקום לנסות לשנות אותם אפשר פשוט להתסכל במראה ולאהוב אותם?

ברור שאפשר אבל זה דורש עבודה פנימית ניתוח של הנפש שלך מציאת הדברים היפים שבך והשלמה עם הידיעה שאף אחד לא מושלם משהו שבדרך כלל קורה רק למבוגרים ולא למתבגרים.
תשמע הרצאות של בת אל פאפורה על השלמה עצמית

ברור שכן, יש לי פגמים, אני פשוט לא שמה לב אליהם.
פשוט תתרכז בחיובי שבך, גם אם זה מבפנים וגם אם מבחן, תאהב את החיובי שבך, ואז אתה פשוט תפסיק לראות את השלילי.
אני לא יודעת להסביר בדיוק כי אני קצת מאוהבת בעצמי, אבל פשוט תראה אם יש משהו אתה אוהבת בעצמך, מבפנים ומבחןץ.

אצל כולנו יש תמיד חלק במוח שמתאמץ במשך כל היום ובודק את הסביבה, אוטומטית כשאתה נכנס לחדר המוח שלך מנסה להבין איפה אתה נמצא בהיררכיה בין כולם, איך אתה אמור להרגיש, להתנהג, להגיב... מה מקובל ומה אסור... לבני-אדם יש דחף חזק להרגיש שייכים לקבוצות; קבוצות חברים, תרבויות, דתות, חוגים... ברגע שאתה נמצא בקבוצה יש לך חוסן, ביטחון והגנה נגד הסכנות שמחוץ למעגל.

ברגע שאתה נמצא בקבוצה בה אתה מרגיש לא מקובל, לא באידאל היופי או האישיות שלה, אתה תסבול ותרגיש רע עם עצמך. אתה הרי תרצה להיות שונה, אתה תמיד תרצה לשאוף להיות האידאל של הקבוצה... אם לא תהיה מקובל הקבוצה תדחה אותך ותישאר חשוף ופגוע בחוץ.

האם אפשר בכל זאת להרגיש טוב במצב כזה? כן. האם אפשר לחיות כמו כולם? כן... אבל אלה תהליכים פסיכולוגיים ארוכים שאני לא מוסמך מספיק בשביל להסביר לך עליהם.

אבל ההרגשה הרעה שאתה מרגיש היא נורמלית לגמרי והיא נובעת מצורך הישרדותי חזק שקיים אצלך ואצל כל אדם אחר.

שואל השאלה:
חח מה שאני מתכוון אליו הוא לאהוב את הפגמים עצמם
למרות היותם פגמים

אני לא חושבת שאתה צריך לאהוב את הפגמים.
אני חושבת שאתה צריך לאהוב את כל החיובי, הטוב והיפה, ככה שכבר לא יהיה אכפת לך מהפגמים.
זה לא שעכשיו פתאום תתחיל לאהוב משהו ששנאת, פשוט תפסיק להתייחס.

שואל השאלה:
אבמ זה ברור
בעולם בו פגמים היו דבר טוב הם לא היו פגמים זה אנחנו שהחלטנו שהפ פגמים זה הכל
אבל אנחנו בני אדם
חקרתי וחפרתי כל זה שעות
לא משנה כמה אני יתאמץ אני אדם וכואב לי על הפגמים שלי
גם אם אני מבין את הסיבה לכאב זה לא עוזר

שואל השאלה:
^אבל אז זה לא אהבה עצמית
זה אהבה חלקית
עדיין יש חוסר ביטחון ורצון לשנות את החלקים האלה בעצם

ברור שאפשר לאהוב את עצמך, תחשוב על הדברים הטובים שבך על התכונות הטובות שבך למה החברים שלך אוהבים אותך למה ההורים שלך אוהבים אותך איזה דברים את עושה שאנשים צוחקים מהם לאיזה אנשים את עוזרת, איזה חלקים בגוף שלך את אוהבת.
דרך אגב אני הורדתי אחד עשרה קילו ואני מרגישה שאני פחות אוהבת את עצמי מפעם כאילו שיש לי פחות אהבה עצמית אל תקדיש לזה יותר מדיי זמן ומחשבה פשוט תחשוב על הדברים הטובים שבך.

אוקיי. אני הרגשתי כמוך ולהבין את הסיבות להרגשות שלי עזר לי להתמודד איתם.
לי אישית יש יותר הרגשת שליטה ברגע שאני מודע לצדדים אחרים של דברים מולי.

האדם מפחד מהחושך. הוא הסתכל בשמיים וראה משהו שהוא לא מבין... עולם שחור עם נקודות מנצנצים... מרוב פחד המוח שלו יצר דמויות בשמיים, פתאום הוא ראה משהו מוכר, אנושי יותר... מובן. פתאום השמיים כבר לא היו מפחידים, אלא מברכים, הם היו שם בשבילו ולמענו, ועם הזמן גם הוא למענם.

זאת כן אהבה עצמית. הצורך לשנות את הרע מתחלף בצורך להעצים את הטוב.
ופשוט פחות ופחות אכפת מהפגמים יותר, בגלל שרואים רק את הטוב.
זה לקחת הרגל שבו כל אדם מחפש את הפגמים שבו, ולהפוך את זה לכל אדם מחפש את הטוב והיפה שבו.
אם אתה תראה את הטוב, היפה והחיובי, אז כבר לא ישנה לך מהפגמים.

כפי שכתבתי למעלה תראה הרצאה של בת אל פאפורה

שואל השאלה:
הבנתי את כולכם
אבל המטרה שלי היא כזאת

1) או להאוב את הפגמים לא להשלים לאהוב
2) או פשוט כמו המשקל להוריד אותם לטפל בהם

אני מעדיף את 1
אבל אני שואל אם זה באמת אפשרי
אני לא רוצה לחשוב "אני נראה טוב למרות האף"
אני רוצה לחשוב איזה אף יפה

אני בספק שתצליח לשקר לעצמך... אישית לי עזר הזמן ואנשים מבחוץ, כשהכרתי את החברה הראשונה שלי הכל השתנה, השלמתי עם עצמי, הרגשתי שמישהו אחר מסוגל לקבל אותי למרות כל הפגמים שחשבתי על עצמי ואני חושב גם היום.

אם את רוצה להשקיע בגוף שלך ולשנות פגמים שאתה רואה לא טובים אז לך על זה, מה רע?

אולי במקום להכריח את עצמך לחשוב "יש לי אף יפה", תבין שהעיניים שלך יפות, או שהשיער, וכבר לא ישנה לך יותר מהאף.
זה הרבה יותר פשוט מאשר לשנות דעה על פגם.

אני חושבת בכנות שעדיף לך ללכת לעשות דיאטה בלי להתייפייף ולהגיד לך תאהב את עצמך כמו שאתה וכולי לך תעשה דיאטה ואולי מהבחוץ זה יעזור לבפנים אני מקווה בכל אופן מקווה שעזרתי למרות שזה לא נשמע הגיוני אני חושבת שעדיף

שואל השאלה:
^המטרה היא לאהוב הכל
חלק לא נחשב נכון עיניים יפות מפצות על זה ממש זה נכון
אבל עדיין יש חלקית של איזה באסה אם האף הזה
למה הוא לא קטן ואני יהיה מושלם.

אבל למי אכפת מהאף כשיש עיניים מהממות, ושיער יפה, וחוכמה, ואישיות מדהימה, בהשווה אליהם האף הוא כלום.
מה שאני מנסה להגיד זה שכל התכונות החיוביות שבך, והיופי שבך יחד יכול למסך על האף, ולגרום לך להפסיק לחשוב עליו לגמריי.

שואל השאלה:
^ חח ואני מבין ויותר ממסכים וזה המצב שאני נמצא בו עכשיו
אבל אני רוצה באמת פשוט להסתכל ולאהוב עד הסוף
שלא יהיה משהו קטן שאני לא אוהב זה הכל
בכל מקרה ברור לי את לא יכולה לתת תשובה את לא אלוהים או משהו
כולנו נתקלים בזה אפילו השטן אני מניח.. חח

אז נסה לעבוד על זה ולהעריך את עצמך כמו שאתה באמת

שואל השאלה:
השאלה היא האם זה אפשרי
קל לדבר קשה לעשות
יש אדם שבאמת אוהב ומרוצה מהפגמים שלו?
בטח יש איפשהוא ואם יש אז איך?

אפשרי אם רוצים, מאמינה שיש, לומדים איך

שואל השאלה:
רוצה
איך?

יש המון סרטונים וספרים ומדריכים לזה באינטרנט, בקצרה תמצא דברים טובים בך.