מה אתם חושבים? *פריקה*

אז הנה, הבטחת שלא תעז לעזוב אבל הלכת בלי לחשוב
אז הנה, האמנתי שיהיה בסדר אבל העיקר שעכשיו לך טוב.
היא עקפה אותי והספיקה את כל מה שלא הספקתי בין אם זה הזמן, או הגיל או איזה משהו לא פרקטי. כי האמנתי, עם כל החוסר היגיון שאני תמיד אשאר אצלך מקום ראשון. אתה משוויץ ומפרגן וצועק לעולם שכולם יראו שאתה סופסוף מאושר, כל מה שהבטחת לקיים קורה איתה, איך זה נראה לך הגיוני לצלם מהמיטה, אתה לא חוסך לי דקה של כאב רק מכביד ומוכיח שהיא נותנת לך את כל מה שלא יכולתי להביא. אין חרטה יש כאב וחנק שנשאר בלב. אין רצון, יש משמעות שלנו אין, והאמת שהיא לא מספיק טובה ואף אחת אף פעם לא תהיה, אף פעם אף אחת לא תחליף את מקומי כי זה מה שאמרת שתמיד ישאר חור אבל לאט לאט הוא יתמלא ותראה שהלב יחזור לפעום. באמת קיוויתי שתחזור, קיוויתי שתחשוב שוב, רציתי ורציתי אבל בפועל נשארתי בלעדייך והיא בתכלס ניצחה, והצליחה להביס את הראשונה שאת הלב סידרה.. אחרי כל הזמן הזה שעבר, נשארתי בלי דבר למרות שהבטחת שלא תלך. אז מתגעגעת ואגעגע כנראה לתמיד, חתום באהבה, ובכמה דמעות, שלך תמיד, האהבה שלא הייתה.