9 תשובות
לאבא שלך יש קונפליקטים עם עצמו
למה, אבא שלך לא יהודי?
כן זה הגיוני.. למרות שאני לא חושבת שיש לו סיבה לשנוא בגלל שאת יהודייה
שואל השאלה:
אבא שלי נוצרי
הוא מתנהג כמו שאבא אוהב מתנהג לבת שלו מוכן לעשות הכול
אבל יש לי אח קטן והוא נוצרי ואבא שלי מתנהג שונה כלפיי וכלפיו וגם כשהייתי תינוקת הוא היה מתנהג שונה מלאח שלי
והוא עדיין מתנהג כלפיי שונה
ההתנהגות שלו לפעמים רעה כלפיי והוא חושב שאני קנאה באח שלי אבל זה בכלל לא נכון אני מתה על אח שלי אבל ההתנהגות לגמרי שונה
ואני בעצמי לא אוהבת את אבא שלי בגלל ההתנהגות שלו כלפיי אני שונאת אותו
אבא שלי נוצרי
הוא מתנהג כמו שאבא אוהב מתנהג לבת שלו מוכן לעשות הכול
אבל יש לי אח קטן והוא נוצרי ואבא שלי מתנהג שונה כלפיי וכלפיו וגם כשהייתי תינוקת הוא היה מתנהג שונה מלאח שלי
והוא עדיין מתנהג כלפיי שונה
ההתנהגות שלו לפעמים רעה כלפיי והוא חושב שאני קנאה באח שלי אבל זה בכלל לא נכון אני מתה על אח שלי אבל ההתנהגות לגמרי שונה
ואני בעצמי לא אוהבת את אבא שלי בגלל ההתנהגות שלו כלפיי אני שונאת אותו
אנונימית
שואל השאלה:
ויש לי סיבות למה אני לא אוהבת אותו יש לי כבוד לאבא שלי אבל לא אהבה
ויש לי סיבות למה אני לא אוהבת אותו יש לי כבוד לאבא שלי אבל לא אהבה
אנונימית
ברור שזה הגיוני הוא אוהב אותך כי את הבת שלו וכי את חשובה לו אבל זה כת מציק לא שאת לא נוצרה כמו שהוא היה רוצה אבל זה לא אומר שהוא אוהב אותך פחות.. הוא אוהב אותך אבל קצת מאוכזב
"אבל יש לי אח קטן והוא נוצרי ואבא שלי מתנהג שונה כלפיי וכלפיו וגם כשהייתי תינוקת הוא היה מתנהג שונה מלאח שלי"
בניגוד למיתוס, הורים בדרך כלל *אינם* אוהבים את כל הילדים שלהם באותה מידה. יש ילד מועדף. כל ילד שאינו ילד-יחיד יאמר לך את זה. (אם כי זה יהיה ממש לא-חכם להטיח את העובדה הזאת בפני ההורים) אז מהבחינה הזו את לא שונה מרוב הילדים במשפחות עם אחים.
את הכנסת לעצמך לראש שאביך מעדיף את אחיך בגלל שהוא נוצרי. זה לא בהכרח נכון. או לא לגמרי נכון. גם אבי שלי אוהב את אחי הקטן יותר ממני (דבר שכמובן לעולם לא אומר לו) והוא... יהודי.
אני מציע לך לחשוב על הדברים בצורה פחות שלילית: אביך מעדיף את אחיך פשוט משום שכך יצא.
(כן, יתכן שלהיותו נוצרי יש תרומה כלשהי (ולא בהכרח ישירה) לאהבה העודפת, אבל בהחלט גם יתכן שזו לא הסיבה היחידה)
אגב, כשתתבגרי קצת תראי שיש חסרונות אדירים בלהיות הילד האהוב ביותר: ההורה מגן עליו יותר מדי, מרפד אותו, חונק אותו, וכתוצאה מזה הילד לא מצליח לסגל לעצמו כישורי חיים בסיסיים. הילד הזה נכשל כשהוא יוצא לחוץ ובא במגע עם "אנשים נורמליים". להיפך: יש יתרון בלהיות הילד הפחות-אהוב: ילד כזה חופשי לבחור נתיבים בחיים, מקצוע, חברים, בלי שההורה יכשיל אותו (בגלל עודף הגנה).
====
"זה הגיוני שאבא שלי אוהב אותי כי הוא יצר אותי ובכללי אוהב אבל שונא את זה שאני יהודיה?"
אני לא פסיכולוג, אבל נראה לי שאי אפשר לומר שזה מצב לא-נורמלי. כלומר, אני לא רואה את אביך כאדם רע. דת זה עניין של זהות, והבדל בזהות עלול ליצור ריחוק. אין מה לעשות.
עם זאת, אני לא חושב שאת צריכה "לאכול סרטים" בגלל הדת. דת זה לא המרכיב היחיד בזהות. אני, למשל, בהיר עור ואבי כהה עור. ואני והוא שונים בדעות הפוליטיות שלנו. גם אלה, למשל, הם מרכיבים לא מבוטלים בזהות (ועלולים ליצור ריחוק).
לא שאני מנסה לגמד את הבעיה שלך (ואני יודע שהיא קשה -- לא הייתי רוצה להיות במקומך) -- אני פשוט מנסה להציג לך נקודת מבט אפשרית שהיא פחות פסימית.
בניגוד למיתוס, הורים בדרך כלל *אינם* אוהבים את כל הילדים שלהם באותה מידה. יש ילד מועדף. כל ילד שאינו ילד-יחיד יאמר לך את זה. (אם כי זה יהיה ממש לא-חכם להטיח את העובדה הזאת בפני ההורים) אז מהבחינה הזו את לא שונה מרוב הילדים במשפחות עם אחים.
את הכנסת לעצמך לראש שאביך מעדיף את אחיך בגלל שהוא נוצרי. זה לא בהכרח נכון. או לא לגמרי נכון. גם אבי שלי אוהב את אחי הקטן יותר ממני (דבר שכמובן לעולם לא אומר לו) והוא... יהודי.
אני מציע לך לחשוב על הדברים בצורה פחות שלילית: אביך מעדיף את אחיך פשוט משום שכך יצא.
(כן, יתכן שלהיותו נוצרי יש תרומה כלשהי (ולא בהכרח ישירה) לאהבה העודפת, אבל בהחלט גם יתכן שזו לא הסיבה היחידה)
אגב, כשתתבגרי קצת תראי שיש חסרונות אדירים בלהיות הילד האהוב ביותר: ההורה מגן עליו יותר מדי, מרפד אותו, חונק אותו, וכתוצאה מזה הילד לא מצליח לסגל לעצמו כישורי חיים בסיסיים. הילד הזה נכשל כשהוא יוצא לחוץ ובא במגע עם "אנשים נורמליים". להיפך: יש יתרון בלהיות הילד הפחות-אהוב: ילד כזה חופשי לבחור נתיבים בחיים, מקצוע, חברים, בלי שההורה יכשיל אותו (בגלל עודף הגנה).
====
"זה הגיוני שאבא שלי אוהב אותי כי הוא יצר אותי ובכללי אוהב אבל שונא את זה שאני יהודיה?"
אני לא פסיכולוג, אבל נראה לי שאי אפשר לומר שזה מצב לא-נורמלי. כלומר, אני לא רואה את אביך כאדם רע. דת זה עניין של זהות, והבדל בזהות עלול ליצור ריחוק. אין מה לעשות.
עם זאת, אני לא חושב שאת צריכה "לאכול סרטים" בגלל הדת. דת זה לא המרכיב היחיד בזהות. אני, למשל, בהיר עור ואבי כהה עור. ואני והוא שונים בדעות הפוליטיות שלנו. גם אלה, למשל, הם מרכיבים לא מבוטלים בזהות (ועלולים ליצור ריחוק).
לא שאני מנסה לגמד את הבעיה שלך (ואני יודע שהיא קשה -- לא הייתי רוצה להיות במקומך) -- אני פשוט מנסה להציג לך נקודת מבט אפשרית שהיא פחות פסימית.
שואל השאלה:
אני לא אומרת שאתה לא צודק אבל אתה לא ממש יודע את המצב שלי עם אבי
אבא שלי היה מקלל אותי מרים עליי ידיים
ואפילו התגרש מאמא שלי בגלל הדת הוא לאמא שלי שרצתה כול כך עוד ילד הוא אמר לה שאם היא תתנצר יעשה לה עוד ילדים אבל אמא שלי לא רצתה(ובצדק) ואבא שלי אמר אני יכול לחזור אליכם בתנאי שתתנצרו (אני ואמא שלי) ואני ואמא שלי בחרנו ביהדות אז אבא שלי התגרש מאמא שלי והתחתן שוב ועשה עוד ילד
אני לא אומרת שאתה לא צודק אבל אתה לא ממש יודע את המצב שלי עם אבי
אבא שלי היה מקלל אותי מרים עליי ידיים
ואפילו התגרש מאמא שלי בגלל הדת הוא לאמא שלי שרצתה כול כך עוד ילד הוא אמר לה שאם היא תתנצר יעשה לה עוד ילדים אבל אמא שלי לא רצתה(ובצדק) ואבא שלי אמר אני יכול לחזור אליכם בתנאי שתתנצרו (אני ואמא שלי) ואני ואמא שלי בחרנו ביהדות אז אבא שלי התגרש מאמא שלי והתחתן שוב ועשה עוד ילד
אנונימית
"אבל אתה לא ממש יודע את המצב שלי עם אבי"
נכון. אבל ככה זה כאן. אנחנו יודעים רק את מה שמספרים לנו.
הפילוסופיה שלי, באתר הזה, היא לא לדמיין את הגרוע ביותר. כשמישהו מספר לי על דבר רע x שאמו עשתה לו, אני מנסה, בברירת מחדל, לפרש את x בצורה שלא תעמיד את האמא באור שלילי. זה משום שאני יודע שלנוער יש נטייה לשפוט את ההורים לרעה. ואולי גם משום שקשה לי עם רוע.
אבל לעתים אני טועה.
כמו עכשיו. סליחה.
אני מאחל לך ולאמך הרבה כוחות והרבה שמחה!
נכון. אבל ככה זה כאן. אנחנו יודעים רק את מה שמספרים לנו.
הפילוסופיה שלי, באתר הזה, היא לא לדמיין את הגרוע ביותר. כשמישהו מספר לי על דבר רע x שאמו עשתה לו, אני מנסה, בברירת מחדל, לפרש את x בצורה שלא תעמיד את האמא באור שלילי. זה משום שאני יודע שלנוער יש נטייה לשפוט את ההורים לרעה. ואולי גם משום שקשה לי עם רוע.
אבל לעתים אני טועה.
כמו עכשיו. סליחה.
אני מאחל לך ולאמך הרבה כוחות והרבה שמחה!