אני רוצה שלחיים שלי יהיו משמעות.

תצאי עם חברים שלך לאנשהו ושם תכירי אנשים חדשים או שהחברים שלך יביא חברים שלהם ותכירי אותם... ותזמי יציאות

נקרע לי הלב.
אני גם חווה מציאות לא כזו טובה.
אוליי ללכת לדבר על זה, אני כרגע בטיפול נפשי, אצל פסיכולוגית וזה נהדר.
במקביל, לנסות לאזור אומץ ולנסות לשנות ובסוף יהיו לך את החיים שאת רוצה, תצליחי להשיג הכול.
הלוואי שהייתי מתחילה להסתכל למציאות כמו שהיא בגיל 15 היו לי המון מסכות והתנהגתי כאילו הכול טוב במקום לבקש עזרה, הכוונה ממישהו. יש לי פסיכולוגית מדהימה וגם כמה חברות, הרבה יותר ממה שהיה לי בתקופות של הבית ספר
את צריכה ללמוד לאהוב את עצמך וזה קשה לעשות לבד.
לקבל חיזוק.
תנסי ללכת נגיד לחוג חדש, ושם לנסות להיות חופשיה להיות מי שאת, ואנשים יתחברו אליי ויכירו אותך ככה. ואז זה ייתן לך אומץ גם לעשות את זה במקומות אחרים.
אני בכיתה י"ב הייתי הולכת לפסיכולוגית מטעם "דלת פתוחה "שזה לנוער.
תנסי דרכם.
מאחלת רק טוב!

הלוואי שתכירי עוד אנשים טובים בדרך.

תרשמי לתנועות נוער חוגים ותחייכי מלא אנשים נמשכים לאנשים שמחים

נשמע טוב, כדאי לך תנועת נוער וחוגים. ויתחברו אלייך.

אני כל כך מבינה אותך
תלכי לתנועת נוער, תרשמי לחוג, תכירי אנשים חדשים מהשכבה כיתה, כאלו שלא דיברת איתם יותר מדי. מקווה שהכל יסתדר עבורך.

אני מבינה אותך.
אני כבר בת 16 וחצי, והאמת שהחיים שלי התחילו די רע. לא בדרך שהייתי רוצה, בכלל לא.
אבל אגיד לך משהו, שאולי יראה לך שיטחי אבל הוא נכון וזה הדבר היחיד שמצליח איכשהו להרים אותי.
אולי החיים חרא (הם באמת כאלה, לא אשקר לך) אבל זה עוד תקופה שתעבור ואולי יקח לה זמן, אבל היא תקרה בסופו של דבר. ולמות זה לא הפיתרון הכי נכון לעשות, ואולי יש המון סיבות ללמה לעשות את זה, אבל גם יש הרבה סיבות ללמה לא לעשות את זה.
ולגבי החברים- זה בהחלט קשה. אפילו בשבילי. לא כל קשר מתחיל טוב, ולא כל קשר צומח וגודל יפה.
זה לוקח זמן, זמן לבנות דברים. אבל בסוף תמצאי את החברים שלך, אלה שיאהבו אותך באמת ויהיו לצידך כמה שרק תרצי. יש עוד הרבה מה לראות, ואת רק בתחילת החיים שלך.
תני לזמן לעשות את הדברים, כי הם יקרו, מתישהו, בסופו של דבר.
ואם את רוצה לדבר, אני כאן לשירותך. למרות שלא נראה לי שאפשר כאן, כי אין לי את מרבית הפרחים המינימלית. אבל אוכל להשאיר מספר טלפון שלי אם תרצי, רק תבקשי. שיהיה לך לילה טוב ובהצלחה בהכל!