מה הפאק אצלי?

בנים מתביישים להתחיל עם בחורות יפות

שואל השאלה:
לא. יש לי חברות יפות, גם חברות פחות יפות, עם כולן מתחילים או לפחות התחילו פעם אחת. אני בת 17 למען השם.. יוצאת החוצה, נכון לא מסתכלת לאנשים בעיניים כי אני ביישנית, אבל עדיין, לא פונים אליי, לא מנסים. זה מדכא ואין לי כוח כבר. לא התנשקתי אפילו עם בן אדם. נמאס לי להיות המסכנה הזאת שלנצח רווקה..

את לא היחידה. וההצלחה עם בנים לא קובעת מה את ומי את זה לא מדד

את בת 17. למה זה מטריד אותך כל כך?

את לא מכוערת, עוד ירצו אותך, סבלנות...

שואל השאלה:
איך אפשר שלא יטריד אותי כשלכולן יש חברים ומאהבים ומחזרים וכל החרא הזה, ואני לבד, תמיד, כרגיל...

לא לכולן יש חברים ומחזרים. זה ממד לא נכון מה שאת אומרת.
וגם אם יש להן, למה את משווה את עצמך לאחרות?

שואל השאלה:
נכון שלא לכולן, אבל כל חברה שלי או כל בת שאני מדברת איתה יש לה. (משיחה איתן, או מראייה בשטח פשוט איך מפלרטטים איתן עם ימין ועל שמאל.)
למה לא? זה פשוט עוזר לי להבין שאני כנראה מכוערת תחת בהשוואה לכולן, או שיש לי פאק מסוים ענק שאני לא שמה לב אליו שבגללו אף אחד לא רוצה להתחיל איתי. אולי אני מסריחה, או עם resting bitch face, רציני שתקווה אבדה לי כבר