איך להיות שלמה עם עצמי?

אני לא יודעת להסביר איך, אבל אני שלמה עם עצמי, אז חשבתי פשוט להסביר איך אני מרגישה כלפי עצמי (כי זה מורכב) ושתנסי להבין או לקבל השראה (חח אני בעצמי לא יודעת מה המטרה של זה.)

אני מאוד מאוד אוהבת את עצמי, חיצונית ופנימית, אני אוהבת את התכונות שבי וגם את איך שאני נראית.
וכן, יש לי פגמים, פשוט אני מתייחסת אליהם בשתי צורות, תלוי בסוג שלהם:
- פגמים שאפשר לשנות, אני משנה אותם ככה שאני ארגיש שאני סבבה לגבי עצמי, ושאני אדע שזה לא יישאר ככה לשאר החיים שלי. נגיד אני גם לא אוהבת את הפרופיל שלי, משהו בלסת שלי, קיצר אז אפשר לשנות את זה דיי בקלות (בכאבים רבים חח) בעזרת גשר, שעומד להיות לי.
- פגמים שאי אפשר לשנות, אני פשוט מקבלת אותם, ומתאימה את עצמי ככה שאני פחות אשים לב אליהם, ואני גם לא מדברת עליהם, כי זה סתם מדכא ולא עוזר לכלום. נגיד יש לי מבנה גוף מוזר, לא בא לי ככ להסביר (הנה הקטע הזה של לא מדברת עליהם.), פשוט הוא שונה כזה, ולא מסתדר עם כל מיני סוגי בגדים. אז אני פשוט לובשת בגדים שמסתדרים איתו (וכן, גם בקשר אליו, עם השמלה הנכונה, אני מאוד מאוד אוהבת את עצמי ואיך שאני נראית).
ובנוסף ליחס שלי לגבי פגמים, יש בי איזה קטע מוזר כזה של אכילה..
אני מאוד מאוד מאוד אוהבת אוכל ולאכול, ואני אוכלת המון, אבל בריא. ואני לא אוכלת בריא בגלל דימוי גוף או משהו, פשוט אני מרגישה משום מה מוזר אם אני אוכלת המון אוכל לא בריא במשך זמן מה, מבלי לאכול אוכל בריא.
אני לא יודעת להסביר את זה, אבל זה מה שעוזר לי להישאר בריאה וליהנות מפיצה כשבא לי.

סורי שחפרתי, זה התחיל בתור דוגמא על עצמי והפך למן תרפיה כזאת חחח..