אני מרגישה נורא מוזר..

אני רציתי להיות אמא ועדיין רוצה מגיל 12.
זה לא מוזר כל אחד והרצונות שלו.

מבינה אותך

לא מוזר בכלל, אני איתך חחח.

חח גם לי, בא לי להיות אמא למרות שאני עדיין ילדה בעצמי (:

אני בדיוק כמוך

החלום שלי זה להיות אמא מאז שאני קטנה.
בכיתה א כבר חשבתי על שמות xd
הרצון הזה מתחזק ככל שהזמן עובר. אני יודעת כמה ילדים רוצה (4) וחסר לי רק שם אחד לבת השנייה (אני רוצה שיתחיל ב-ל' אבל לא יודעת מה יהיה השם).
הרצון להתחתן דווקא לא חזק אצלי. אני לא חושבת הרבה על חתן ועל מי שאבלה איתו את שארית חיי וזה, למרות שיש לי אידיאל.
יותר חשוב לי הבית שיהיה לי, בעלי החיים שלי והילדים שלי. מבחינת הבעל... אני חושבת שזה משהו שיבוא מעצמו, שאדע כשזה יהיה נכון.
וגם מבחינת הילדים - יש לי תקוות, אבל אני יודעת שלא בטוח שיצאו לי הילדים שחלמתי עליהם (זה בעיקר למה אני משתדלת לא לדמיין מראה), לא לפי הסדר ולא כמות וזה, אז אני משתדלת לא לפתח יותר מידי ציפיות.

אבל כן, אני מאוד רוצה שהבעל שלי יהיה מישהו שארצה לחיות איתו לתמיד.