אני היחיד שמפיק הנאה מסוימת מעצבות?

לפעמים עוברת לי המחשבה הזאת שאולי זה כיף, כי זה פותח לך דלתות שבמידה ולא היית עצוב לא היית מגלה אותן, זה לא בדיוק ההסבר שלי אבל משהו כזה, כן..

שואל השאלה:
אני חושב שיש בי משיכה מסוימת למצב הזה של עצב אני לא יודע להסביר את זה זה לא שאני מזוכיסט...

שואל השאלה:
מה שינה את זה?

אני בטוחה שעומדת מאחורי זה סיבה כלשהי, אתה פשוט צריך לחשוב מה מביא אותך למצב שאתה פשוט מפיק הנאה מלהיות עצוב.

שואל השאלה:
אני לא ממש מפיק הנאה בזמן שאני באמת עצוב, אני יותר נהנה להתעסק בנושא הזה