פריקה נחמדה. אתם לא חייבים לקרוא.

אתה חתיכת טמבל. אתה טמבל, אבל אני מרחמת עליך. ואתה פאקינג פגעת בי
איך אתה מדבר על זה שאסור לסמוך על אנשים, ואתה היית הדבר הכי קרוב אליי.. ודווקא עליך לא הייתי צריכה לסמוך
כולם הזהירו אותי מפנייך, אתה יודע?
מההתחלה הזהירו אותי.
הרי זה לא הגיוני שתהיה כזה חתיך עם כזה סיפור חיים הזוי, אבל אני כמו אני, טמבלית כזאת, רוצה להאמין לכל מילה
כמה לילות לא ישנתי בגללך
אתה בכלל יכול להבין כמה בכיתי בגללך?
למה? למה? למה אתה משקר?
אעלק, רושם פה ובוואטפד הדפוק הזה שלך "פרשתי עקב מצב בריאות נפשי קשה "
כן כן המצב שלך באמת קשה
וזאת לא הפעם הראשונה שאתה רומז על נסיונות התאבדות. וזהלמה כל פעם מחדש אתה יוצא יותר חרא, ואני יוצאת יותר דפוקה.
אני נדפקת, ונדפקת,ונדפקת. שוב,שוב,ושוב.
ומה אכפת לך הרי?
לא אכפת לך, יש לך את הפנימיה, לא יודעת מי אפילו נמצא איתך שם,לא יודעת אם הסיפור שכביכול אתה אומר שהוא אמיתי הוא מה שקורה
אני לא אוכל להאמין יותר לאף אחד בגללך
לאף אחד
אני לא סומכת יותרעל אף אחד
תגיד לי, אתה יודע איך זה מרגיש לבכות כל פעם ואז להזכר בך בתור מי שהיה מעודד אותי? זה כל כך חרא. לא רק אתה חרא, כן? גם ההרגשה הזאת.
תפסיק כבר בבקשה תפסיק
כל החצי שנה הזאת אני רודפת אחריך בכל מקום
הפעם, שאיחלת לי חיים נפלאים כבר ידעתי מה לענות לך
"גם לך"
להתראות, חבר ישן
שלום, עולם.
אני מצטערת שפרקתי ככה, אתם לא חייבים לענות..
בשביל שלא ימחקו- מה אתם היתם מרגישים במקומי אם האדם שהכי קרוב אליכם שיקר לכם במשך חצי שנה?