ביקורת בבקשה איך זה?

אתם לוקחים אותי כמובן מאליו, ונמאס לי כבר.
ימים שלמים ישבתי בבית בוכה, חשבתי מה עשיתי לא בסדר שמגיע לי התנהגות כזאת.
הסליחה שלכם לא עוזרת לי עכשיו.
וזה מעליב ופוגע ונמאס לי.
תנו לי לפחות סיבה אחת מוצדקת למה אתם שונאים אותי, מבטיחה שאני אעזוב אתכם אחר כך.
קל לכם לשנוא אותי, הרי אני לא אעשה כלום.
אין לי עמו שדרה, בגלל זה אני אתן לכם לפגוע בי ואחר כך אלך לבכות בבית.
אני לא צריכה שתדברו איתי אבל לפחות תתנו לי את הכבוד שמגיע לי, כי זה חולני מה שאתם עושים.
אני לא צריכה להישבר ולבכות כדאי שישימו לב אליי.
אין לי בעיה שתמשיכו לשנוא אותי, אבל תשנאו בשקט.
אני יכולה לשבת בבית ולהיות עם הלב הכי מפוצץ מגאווה, כי אני יודעת כמה זה קשה להמשיך לעשות את מה שאוהבים ולחטוף ביקורת, כמה זה קשה להמשיך למרות מה שאומרים.
אני מי שאני עד הסוף.