אחותי כפויית טובה בטירוף. (פירוט)

את צריכה לנסות להסביר לה במובנים שהיא תבין שהיא צריכה להגיד תודה שאת שם בשבילה אבל בלי לכעוס עליה. כנראה היא רגילה שאת כל הזמן שם בשבילה שהיא לא מעריכה את זה ולוקחת את זה כמובן מאליו. אם זה לא הולך בדרך הקלה והיא לא תבין כשתסבירי לה תלכי בדרך הקשה ותפסיקי לעזור לה (אבל גם לא להתעלל בה) והיא תרגיש לבד שאת חסרה לה והיא תתחיל להעריך אותך יותר

תתאמצי בשבילה זה בסוף שווה את זה מניסיון שלי
היא בכיתה ב היא לא תבין ככ אבל תנסי להסביר לה כמה שאפשר
ולמה את מגדלת אותה? אין לכן הורים בשביל זה?
סליחה אם זה נשמע חסר רגישות אבל אני יודעת איך זה לטפל באחים, זה קשה

שואל השאלה:
יש לי הורים אבל היא הבת החמישית ואני הרביעית וכבר אין להם ממש כוח בשבילה. כאילו הם נמצאים אבל אין להם כוח לשחק איתה, בבוקר אין להם זמן או רצון ללכת איתה לכיתה, וכאילו בקשר לארוחות הם פשוט אמרו לי שזה תפקיד שלי מה אני אעשה. ובקשר ללהשכיב אותה לישון זה לא משהו שהורים חייבים לעשות, זה עוזר לה להרדם פשוט. ומקלחת לא יודעת למה הם לא עושים את זה בעצמם, כאילו אם אז אמא שלי כי זה כבר גיל שפחות מתאים שאבא שלי יקלח, ואמא שלי בחלק מהימים לא בבית בשעות האלה וזה פשוט נהיה תפקיד שלי אני לא יודעת איך. ואם אני אומרת לה שתגיד תודה היא בדרך כלל עושה פרצוף של "מה יש לה". וגם זה על הדברים הקטנים היא בכלל לא תבין מה אני רוצה אם אני אתחיל לדבר על כל זה שאני דואגת לה.