14 תשובות
אני בת 19 ואני כמוך
כרגע ממש לא.
לגמרי מבינה אותך זה לא קל לחשוב על זה. אני תמיד הייתי רוצה אהבה אמיתית אבל אם אני אדחוף את זה, זה לא יקרה אני יודעת שפשוט ברגע הנכון זה יגיע
אנונימית
זה מה שכל אחד שואף אליו אחרי הכל,
אהבה אמיתית היא כמובן גם פיזית, הרי להרגיש נוח בסקס זה גם חלק מאוד חשוב ממנה.
ולא כולם יתפשטו מול מי שהם לא באמת מרגישים הכי בנוח איתו שיש.
(בן 20, הייתה אבל.. It's complicated)
לא אצל כולם זה ככה, אבל אני חושבת שזה כן גיל שבו כבר מתחילים להיות בשלים לזה... זה טבעי ונורמלי לגמריי, ואל תתדאגי אהבה תבוא, אין מה להיות לחוצים, הכי חשוב להנות מהגיל הזה^^
אני בת 19.
הייתי מאוהבת פעמיים בכל החיים שלי.
והיום הגעתי למסקנה שאני פשוט לא רוצה להתאהב. יש לי את המשפחה והחברים שלי, יש לי את התחביבים שלי. אני אסתדר עם זה, תשע עשרה שנה אני לבד והכל בסדר איתי.
אהבה זה בסך הכל כאב עצום וזה פשוט לא שווה את זה. עדיף לא לאהוב.
גם ככה זה לא מציאותי שתהיה לי אהבה אז אני מוותרת מראש. אני אשאיר את זה לאחרים.
שיהנו להם.
יש דברים טובים יותר בחיים האלה. אהבה זו סתם אשלייה מסדרות רומנטיות, זה לא באמת משהו שצריך, זה סתם מיותר.
שואל השאלה:
למה את אומרת שזה לא מציאותי עבורך?
אנונימית
כי אני יודעת שזה לא מציאותי עבורי. אף אחד אף פעם לא אהב אותי.
או שאני באמת עלובה (ואני לא) או שהם פשוט מתביישים או משהו כזה.
אני שומעת על בנות שמתלוננות שמתחילים איתן הרבה. הן עושות לי עצבים בכל הגוף.
אני פשוט ממש לא מעוניינת להפגע. אני אשאר במקום הבטוח שלי, עם המוזיקה והסיפורים. ככה הכי טוב לי ואני לא מתעסקת בשטויות.
אני גם רוצה, אבל אני לא מרגיש משהו לאף אחת, שום דבר, לא מבחינה פיזית וחיצונית.
אפילו לא רגש הכי קטן.
אנונימי
I got blisters on my fingers!
תראי, את עדיין צעירה. יש לך את כל החיים לפנייך, אלה לא מסקנות שצריך להגיע אליהן בזמן כזה מוקדם. כדאי שתשארי עם ראש פתוח ולא תקבעי לעצמך חומות כבר בגיל כזה, זאת עצתי. החיים בנויים מאכזבות, מכאבים, מסבל, ממורדות ומעליות. העובדה שלא הלך לנו או שנפגענו כמה פעמים לא אומרת שכל החיים זה יהיה ככה, אין לדעת מה יקרה בעתיד, החיים הם בלתי צפויים. אהבה היא אחדות של ניגודים- יש בה אושר, כיף, והרבה טוב. אבל היא גם מביאה איתה הרבה אכזבה, כאב, קשיים וסבל. אבל אין מה לעשות, לא הכל בא בקלות בחיים. ולכן לא מוותרים אחרי שנופלים, אלא ממשיכים לקום. זה רלוונטי לכל דבר. בלי אהבה החיים משעממים ובודדים, לדעתי. אז אל תוותרי על האהבה כל כך מוקדם, יש לך עוד כל כך הרבה לחוות ולגלות!
לא הייתי מאוהבת שלוש שנים, וזה לא שהסתגרתי בבית כן? הכרתי די הרבה בנים, אף אחד לא עניין אותי.
פתאום התאהבתי במישהו ואני לא מצליחה לעשות עם זה כלום. אני יודעת מה אני אומרת... אני מכירה את עצמי מספיק טוב ואני לא רוצה להפגע שוב. לימדו אותי להתרחק ממה שעושה לי רע. זהו-אף אחד לא נכנס לי ללב יותר! אף אחד לא נכנס לי למחשבות ולזכרונות. לא אכפת לי מי הוא. כל מי שהכרתי היה סתם דפוק ומשחק משחקים. אני לא מסוגלת לשחק ואני גם לא מעוניינת. בכלל מי אמר שצריך אהבה?
היי... אני בת 16 אבל לגביי ה- "אהבה האמיתית" שאת מדברת עליה... אני דיי מנסה להיות מציאותית ולהבין שבסביבות הגיל הזה, הסיכויים למצוא משהו אמיתי מעודד קלושים, ולמעו האמת... אני לא הכי ממהרת... לדעתי גם "אהבה קטנה" של ידידות זה סבבה (יעני סתם לצאת להנות, כמו: ללכת לסרט או משהו כזה, בלי יותר מידי דאגות על אם זה אמיתי או לא), כי תכלס... אנחנו עדיין נחשבים נוער - ורוב הנוער לא רואה את עצמו עכשיו ב-"אהבה אמיתית" - למה לרוב כשחושבים על "אהבה אמיתית" זאת אהבה לחתונה ולכל החיים...
אם את שואלת אותי... אני לא חושבת שצריך לצפות ממישהו בגיל הזה להבין מהי "אהבה אמיתית" כשהוא עדיין נער/ה והרוב כנראה לא רואים את עצמם *באמת* עכשיו החופה עם החבר/ה שלהם... זה למה נדירים המקרים שהתחתנו זוגות שיצאו מאז נערותם...
ואני מצטערת להרוס לך, אבל... לא בטוח שאהבה הראשונה שלך תהיה ה-"אהבה האמיתית" שאת רוצה (חחח או שיכול להיות שכן, אני לא נביאה)... וזה בסדר כי את עדיין צעירה וכנראה לא כולם מוכנים נפשית ופיזית לאותה אהבה ברגע האמת...
Got blisters, אני מצטערת שאת נותנת לפחד לשלוט בך. ואת נותנת לעבר להפוך לעתיד שלך. מקווה שיגיע מישהו מדהים וישנה את דעתך:(
אני גם מצטערת ממש. אני כן רוצה אהבה, אבל אני לא מסוגלת להתמודד עם מה שהיא מביאה.
אולי אני רק רוצה קשר של ידידות.
אני תמיד חיה בפחד, אלה החיים שלי ואני צריכה לחיות עם מה שיש לי