אני שונאת את אמא שלי

יאו תרגעי

לא הגזמת את מדברת על אמא שלך
מה היא כבר עשתה שאת רוצה שתמות

חחח אסור להגיד לבנות כועסות תרגעי זה מסוכן^

לפני שאנשים פה שופטים ומתעצבנים, רק חייבת להגיד שזה טבעי לגמרי, גם לי יש אישיו עם אמא שלי ולפעמים בא לי להרוג אותה, למרות שאני אוהבת אותה. אף אחד לא יכול לשפוט כי הוא לא יודע מה זה וכמה זה קשה.
לשאלתך - אני פשוט מתרחקת ממנה, כשהיא צועקת אני מתעלמת ושמה אוזניות.. לפעמים היא נהיית רגועה ואנחנו כביכול משלימות עד שזה קורה עוד פעם. ככה זה כל החיים ופשוט למדתי לחיות עם זה ולא ליחס לזה חשיבות. אני כבר לא כל כך מתעצבנת ונפגעת, אני פשוט משלימה עם זה שזו היא ואי אפשר לשנות אותה, וזהו..
אני באמת מבינה אותך מעומק הלב, מקווה שתסתדרי עם זה 3>

שואל השאלה:
אז כנראה שאתם לא מכירים אותה, היא יורדת עלי שאין לי חברות ושאני שמנה. את הכל היא רוצה לשנות בי, למרות שאני לקחתי תעצמי בידים משנה קודמת והתחלתי ללמוד והפכתי למצטיינת ונהייתי מסודרת שה לא מעניין אותה, היא לא מפסיקה להזכיר לי את החסרונות שלי, נמאס לי ממנה! ואל תגידו לי תרגעי כי אתם לא במצב שלי בשביל להבין.

אמא שלך היא אמא שלך לטוב ולרע
עכשיו היא לא עושה מה שהיא עושה כדי לעשות לך רע בכוונה
זו היא פשוט---זה קשור למה שהיא ספגה מהוריה, מה שהיא למדה, והשקפת בעולם שהיא גיבשה
יתכן והוריה גם נהגו ככה
כן תנסי למצוא מה כן טוב באמא שלך (ולא מה רע בה)
ברגע שאת תשתני גם היא תשנה
גם שתחשבי עליה מחשבות חיוביות אז הכל יקבל תפנית
גם רפי קרסו (רופא שמומחה בהמון תחומים כולל בפסיכולוגיה אמר פעם שזו דרך מצוינת להרגיש יותר טוב בנוכחות מישהו/י---אמא שלך במקרה הזה)
פעילות משותפת לשתיכן יעשה נפלא
חשוב שתדברי איתה ממקום של כבוד (ולא כעס, זילזול וחוצפה) ותגידי לה מה בדיוק מפריע לך אצלה
אפשר גם שאבא שלך ידבר איתה ואף הדוד/דודה
תעשי דמיון מודרך על רקע מוזיקה מרגיעה ותראי את עצמך ואמא בדמיון כל הזמן מסתדרות (=כדי לבנות את התבנית הזאת במוח)
גם תפילות בקול יעזרו מאוד
גם להודות על הקושי שבינך לבין אמא מתוך שמחה ואמונה---זו סגולה בדוקה שעובדת באחראיות במיליון %
ניסית הכל והצליח --מעולה
אם לא (מקווה שאני טועה) אז יש מטפל משפחתי כ - הרצל כחלון מצוין

בהצלחה יקרה

שואל השאלה:
איזה משלימות? אצלי זה לא ככה! חוויתי כל כך הרבה בריונות פעם והיא טרחה להגיד לי כל פעם מחדש שהבעיה היא בי, ולא בהם, ועכשיו שאין לי חברות היא אומרת לאבא שלי שזה באשמתי שזה בגלל שאני מתבודדת וזה לא נכון, קשה לי להיפתח לאנשים ואני עושה מאמצים כל כך רבים, נמאס לי ללכת לבית ספר וגם שם יש לי אויבים והאויבת הכי גדולה שלי היא הכלבה המטומטמת הזאת. פשוט נמאס לי

שואל השאלה:
לא רוצה ללכת לשום מטפל, את לא מבינה שאני לא מעניינת לה תציפורן? היא עברה וראתה אותי עכשיו בחדר בוכה ופשוט התעלמה! אין לה לב לשטן מהלך הזאת

יקרה אני מבין שעכשיו את נסערת,
בבקשה תלכי לפי מה שכתבתי לך וזה דברים שעובדים
*************
*******אני 'קצת' יכול להזדהות עם המצב שבו את נמצאת בתור 1 שלא דיבר עם אבא שלו במשך שנתיים*******
בהצלחה יקרה

פה גם טיפול בשבילך כ- emdr מצוין
גם eft טיפול מצוין (יש הרבה ב-יוטיוב)

בהצלחה נשמה

שואל השאלה:
למישהו יש רעיון איך אני נרגעת מהבכי? היא יצאה לעשות קניות וגם אבא שלי הלך מקודם.. רק אחי בבית ואני לא רוצה שהוא יראה אותי בוכה הוא בן 7 ורגיש לזה

הוא יהיה רגיש רק בגללכם.

-קודם כל לשטוף פנים במים
-נשימות עמוקות
-מוזיקה מרגיעה
-להגיד לעצמך שיהיה בסדר
-לראות את שם הקודש ם-ן-ץ-ף-ך
*******יש לראות הצירוף חזותית בלבד, מבלי להוציא קול וללא הקוים
******כשאני כותב אני חייב לשים קוים
****** זה צירוף שעוזר לצאת ממצבים מאוד מאוד קשים ויש להשתמש בו רק כשאת במצוקה אמיתית
-לדמיין צבע ירוק בהיר --לרגיעה
-לשיר לשירים קופצניים ושמחים ולרקוד
-להסיט את תשומת הלב לדברים שהצלחת בהם
-לראות eft ב-יוטיוב ולעשות

אני פה אם את צריכה משהו
עוד קצת תרגישי יותר טוב ויותר הקלה
בהצלחה יקרה

חחח הצירוף שלך הרג אותי^ xd

תנשמי, תשתי מים.
זה לגיטימי

בכמה חודשים האחרונים אני רוצה לדפוק לאמא שלי כיסא בראש!
היא כל כך מעצבנת ולפעמים מגעילה אותי בהתנהגות שלה ואני ממש לא מסכימה עם הדרך חינוך שלה! (מזל שאני מודעת ונבונה ובוגרת מספיק כדי לחנך את עצמי)
מצד שני זאת אמא שלי ואני אוהבת אותה והיא אותי אפילו שכרגע כשאני לא עצבנית עליה מאוד אני עדין הייתי רוצה לגור לבד, רק אני בלי שהיא תעיר לי על דברים ופאקינג תצעק כמו שהיא עושה כל הזמן, מצאתי דרך לחנך אותה, זה נשמע נרא אבל זה לא, אני מתאימה את עצמי מעט אליה ועושה דברים כדי שהיא תבין שמה שהיא עושה זה לא טוב ולא נכון.

אמא אוי אמא...

שואל השאלה:
עברתי עכשיו קצת יותר על התגובות, תאמינו לי שלא התעצבנתי עליה סתם, אני בן אדם שבקושי מתעצבן אבל זה ממש עלה על הגבול כי ספרתי לה מקרה עצוב שקרה לי והיא הטיפה לי מוסר, אני מתנחמת בעובדה שנשאר לי שנתיים עד הצבא ואני אעיף ממנה ככל האפשר.
לא מעניין אותי אם היא מנסה לדאוג לי כי בפועל היא עושה בדיוק ההפך.
קצת יצאתי ברברית פה, אני בן אדם בוגר מתון עם חשיבה לתווך הרחוק אבל פה פשוט יצאתי מהכלים.
תודה לתגובות.
כרגע כמו שאמרתי היא יצאה מהבית, וקצת שקט ממנה..

אני מבינה אותך, גם לי יש את זה עם אבא שלי, מהרבה סיבות.. ולכל אלו שמגיבים 'זאת אמא שלך אל תדברי עליה ככה' 'זאת אמא שלך היא רוצה שיהיה לך טוב' וכ'ו.. ילד לא שונא את הוריו סתם, אם כן כנראה שיש לזה סיבה טובה, אל תשפטו, אתם לא מכירים את האימהות של כולם ויודעים את הסיפורים של כולם, ככה שאתם לא יכולים להחליט אם היא טובה או לא, מה אם היא הייתה מתעללת בה או נרקומנית או מי יודע מה? אל תזלזלו ברגשות של אנשים. ובקשר לשאלה שלך קודם כל תנסי לדבר איתה על זה, בצורה יפה, תסבירי לה איך את מרגישה.. אם היא כמו אבא שלי אחת שלא משתנה ולא מבינה וקשה לך להסתדר איתה אולי תנסי לברר על פנימייה? יכול להיות שיהיה לך טוב ותגדלי בשקט ותצברי יותר ביטחון מחוץ לבית? או שתדברי עם אבא שלך אולי הוא יצליח לפתור את זה או עם היועצת של הבית ספר שאולי יכולה לעזור לך גם. מה שאני יכולה להציע לך כרגע זה לא להתייחס, כמו שאני עושה, אני לא מדברת עם אבא שלי ולא מתרגשת ממנו יותר ואנחנו בנתק לגמרי.. תנסי פשוט להתעלם ממנה ולא להיות קרובה אליה בבית.. תתרחקי ואולי יום אחד היא תבין שהיא לא בסדר. את יכולה גם לנסות לגור אולי אצל קרובת משפחה אם זה אפשרי. בכל מקרה, אל תבכי, תרגעי.. זה לא שווה את האנרגיות האלה ואת הדמעות שלך. את מוזמנת לדבר איתי על כל דבר שמציק לך, אני פה.. אם את צריכה אוזן קשבת ועזרה אני מוכנה לנסות לעזור לך במה שתצטרכי. בהצלחה

מבין אותך מזכיר אותי אם אמא שלי
יש לך 2 אפשרויות

1) לריב איתה ולא להיכנע זה מביא עצבים אבל כשהיא רואה שאת יודעת להחזיר
מלחמה היא תהיה רגועה יותר
2) וזה העדיף, פשוט להתעלם היא צועקת ומעליבה את לא קיימת
יוצאת מהבית
שמה שירים
את הכאב זה לא הולך לשנות זה נכון
אבל כשהיא תראה שאת לא מתייחסת אליה כשהיא יורדת עליך
היא תפסיק

וואלה אני איתך אחותי! יש לי חברה טובה שאמא שלה מתנהגת אליה ככה היא יורדת עליה שהיא שמנה ומכוערת ואומרת לה שהיא לא תצליח בחיים וזה פשוט מגעיל לראות את זה... תנסי לא להיות לידה הרבה (פעם היה לי ריב עם ההורים שלי ולא הייתי כמעט כל השבוע בבית) אם יש לך לפחות חברה אחת טובה תהיה אצלה כל הזמן. תוציאי על אמא שלך את העצבים שלך תגידי לה שזה כבר נמאס לך! זה בהחלט מעצבן

שואל השאלה:
תגובה מעלי, זה בדיוק מה שהיא אומרת לי, זה גורם לי לחוסר אמונה מטורף, למשל שנה קודמת הממוצע שלי בלימודים היה 40 והשנה לקחתי את עצמי בידיים בלי שום עזרה והגעתי לממוצע 94 אני רצינית, וגם אז היא ממציאה תירוצים ואומרת שבטח נתנו לי תגבורים וזמן וזה לא נכון. קיצר היא אישה חרא

אל תתני לה לעצבן אותך, היא סתם מנסה להרגיז אותך, נסי לא לתת לה יחס, לא להקשיב לה, אני יודעת שזה לא קל לך לעשות אבל אולי תנסי להיות קצת אדישה אליה, שזה לא יזיז לך, והיא תראה שהיא סתם מתאמצת לשווא.

כל הכבוד לך שבכוחות עצמך העלת לעצמך את כל הציונים! זה נורא יפה ומראה על כוח רצון והתמדה.
אל תתני לאמא שלך לערער לך את הביטחון, אני בטוחה שאת חכמה ומוצלחת ואני מקווה שגם את בטוחה בזה וכל עוד את יודעת מה את שווה אל תתני לזה להציק לך, לא מגיע לך לבכות בגללה..

תורידו תאגו שלכם ותתחילו להעריך. זה מי שהביא לך את החיים ויש כאלה שאין להם והם נאלצים להתמודד עם זה כל יום.. מבינה שאת כועסת וגם אני הרבה פעמים אבל רק כשאנשים יוצאים מהחיים שלנו אנחנו מתחילים להעריך.. אל תעשי את הטעות הזאת.

נשבעת מי שיכתוב פה דברים רעים או בן זונה. כאילו לא לכולם יש את המזל לקבל הורים כל כך טובים שאתה כל כל אוהב אז יאללה מה אתם שופטים, כאילו אתם לא יודעים איך זה מרגיש.