7 תשובות
גמגום
אנונימית
לא התחברתי לכל ה"ערסים" האלה שמקללים ועושים שטויות כל היום.. הייתי רגיש רצח והתרחקתי מכל זה ובסוף יצא שהייתי כמעט תמיד לבד..

הייתה לנו שכבה לא מגובשת בשיט, כל כיתה הייתה נאמנת לעצמה, הכיתה שלי הייתה גם לא מגובשת, והייתה את החבורה של הבנים ואת החבורה של הבנות. ויום אחד מסיבה ממש מטופשת הבנות החליטו להחרים אותי בערך ל3 חודשים.
בריונות
אנונימית
ביישנות וsocially awkward
אנונימית
הייתי ממש שקטה, יותר מופנמת ובוגרת מהילדים ביסודי שלי וגם הייתי תמיד גבוהה מכולם וצחקו עלי.
אז לרוב הייתי יושבת לבד
סוג של חרם היה עלי מצד ה''מקובלים''
הייתה רק חבורה בודדה קטנה שלא קשורה למקובלים, והצטרפתי אליהם רק בכיתה ו'.
כולם שנאו אותי שם, אין לי מושג למה.
אהבו שיש להם למי להציק וששתקתי על זה..