74 תשובות
המשפחה שלי, החברים שלי, הלימודים שלי, החלומות שלי.
המוזיקה שלי, היא בעיקר הדלק לחיים.
אני חיובית תמיד (:
אנונימית
אינטרנט
המחשבה שיכול להיות זאת תהיה ההזדמנות היחידה שלי לחיות, ושאני רוצה להשיג מטרה בחיים..
וגם הרגעים השמחים האלה ששווה לחיות בשבילם
הקדוש ברוך הוא
החבר שלי
האהבה שלי, החברים המדהימים שלי, המשפחה האוהבת שלי, הגיטרה שלי שתמיד סופגת כל כאב שלי.. המצלמה שלי שתמיד מראה את העולם בצורה הכי חיובית שיש ומזכירה לי שיש חלקים מוארים בחיים
מוזיקה, רפואה, ציור, אנשים שאני אוהבת )
הטלפון שלי
עם כמה שזה נשמע הזוי זה מרגיש כאילו יש לי פה ממש עולם וחיים משלי וכל פעם שקורה איזה משהו זה מה שמנחם ועוזר, שיש פה מי שיקשיב, שיעזור, חברים, תמונות, רגעים, אנשים, איך להתמודד, מה לעשות, סרטים, זכרונות, מוזיקה, דברים להעביר את המצב רוח, כייף, תעסוקה, יש לי פה הכל.
לפעמים זה מה שאני צריכה כדי להשתחרר ולעשות לעצמי טוב.
אנונימית
תקווה שיהיה יותר טוב
בנתיים מה שמעודד אותי זה כושר וחברים
מוזיקה.
שכל יום זה יום חדש כל עוד הנר דולק אפשר לתקן
מה יש להתייאש..? לכולם קשה
UoU
האמונה שיהיה טוב
אנונימי
לעמוד על במה
אנונימית
באמת לא חושבת שהייתי שורדת בלי הטלפון. יש לי פה מי שיקשיב. ממש חיים משלי
סרטים.. הכל.
עולם אחר
אנונימית
משפחה ומוזיקה.
השירים של נירוונה
כמות החברות הקטנה שיש לי פשוט נותנת לי הכל
והאנשים שאני אוהבת. האנשים שבאמת גורמים לי לחייך.
חברים ומשפחה
אנימה ומנגה
הכלבה שלי
חברים, מוזיקה, אוכל...
כן בעיקר אוכל.
יוטיוב, מוסיקה, החלום שלי
חברים, משפחה ושאיפות...
הכלבה שלי
הכלבה שלי והמשפחה!
מוזיקה. היא כל החיים שלי!
המשפחה שלי
ושעוד שנתיים אני יסיים בית ספר:) יחחח סתם
חבר שלי
חברתי 3:
החברים שלי
המודלים לחיקוי שלי (הם חלק מהחברים שלי)
הרצון לראות לאן האנושות והטכנולוגיה מתקדמים את העולם והמדע של העתיד
להוכיח לעצמי שאני מסוגל לעשות דברים שהמחשבה חשבה שאני לא מסוגל לעשות.
סקס
אנונימי
ליטרלי כלום.
החברות שלי
ההחלטה שלי לא לוותר על עצמי ועל מה שאני אוהבת
מדעים
חברה שלי..
תמונות ישנות שלי/או לא ישנות-זה מזכיר לי שלא כל החיים שלי רעים ובסופו של דבר זה אולי רק יום רע.
חלומות
מוזיקה והגיטרה שלי
כמובן שחברים
מוזיקה
אוכל.
כלום, אין לי כוח כבר, בא לי למות...
אנונימית
"כוח לשרוד תחיים.." יאלה הרוב פה מתחת לגיל 18 אפילו הייתי אומרת שהרוב בסיבובת ה14-15, מה כבר עבר עליכם
דיי להיות כל כך פסימים ושליליים כל החיים
אנונימית
תקווה
זה ממש דוחה מאיפה לך לדעת מה כל אחד עבר פה בחיים? ^
ולא יודעת, החברה הכי טובה שלי וגם בזה אני כבר לא בטוחה אז אני אלך על הנוגדי דיכאון
אנונימית
מי*
אמא שלי.
תקווה שהמצב ישתנה, ציור, מוזיקה, חיות משפחה והמטרות והחלומות שלי.
מייקל ג'קסון.
אנונימית
העובדה שגם ככה החיים האלה חסרי משמעות, בין אם טוב לי בהם ובין אם לא, הכל יגמר יום אחד, והכל יגמר לנצח.
אולי ארגיש טוב יותר בעתיד, אך יש לי ספק. ובכל זאת, הזמן יעלם יום אחד, ו*עכשיו* הוא כל מה שאי פעם יהיה לי. אז אני כאן, אין לי מה להפסיד.
אנונימית
כי הרוב פה סתם חופרים ו-וואנבי פריקים עצובים כמו בערך כל מה שנער מתבגר היה פעם. עדיין לא נחשפו לעולם הגדול האמיתי דיי לחפור עכשיו תנו לי משהו אחד נוראי שקרה פה למישהו ולא, אף אחד לא אוהב אותי או יש לי ציונים גרועים לא נחשב.
סתכלי אותך עם תמונה של רפונזל בפרופיל ובתחומי עניין שלך זה "דיכאון, מוות, ביטחון עצמי.." איך את מצפה שלא לקחת נוגדי דיכאון?! דיי להיות כל כך וואנבי ו פסימים חאלס.
אנונימית
את ממש לא במצב של לשפוט אנשים
אין לך מושג מה חלק מפה עברו.
אנונימית *-
אמא שניסתה להתאבד שלוש פעמים שהייתי בת שמונה ואני עצרתי את זה זה כלום? אמא שחתכה את עצמה והייתה אלכוהליסטית מול הילדים זה כלום? ^
אנונימית
סבבה אין לי מושג, אז ספרו לי.
אנונימית
בבקשה, הינה סיפרתי. מי *את* שתשפטי מה אני עברתי בחיים ומה לא? באיזו זכות?
אנונימית
לא כולם כמוך כפרה, אפילו רובם לא.
וגם במצב שלך אפשר להתקדם בחיים ולא לבכות או להמציא סיפורים שירחמו עליך.
ולא שפטתי אישית אותך בכלל לא דיברתי אלייך אז מה את קופצתס
אנונימית
א. כל אחד מקבל סיטואציות בדרך שונה
ב. את לא יודעת כמה זה מצלק, את לא יודעת איזו טראומה נשארת אחרי דברים כאלה.
את לא יכולה לדעת כמה קשה זה גם אם בשבילך זה לא נראה קשה, מעניין איל את היית עוברת את זה, מעניין איך את היית מרגישה שכל זה היה קורה לך בחיים.
וממציאה? בשביל שירחמו עלי? גם אם הייתי רוצה שירחמו עלי לא הייתי מגזימה כל כך והייתי מבפרת משהו הרבה פלות גרוע מהדבר הזה אז אם את לא יודעת, ואין לך מה להגיד, תסתמי. כי את לא יכולה לדעת מי פה עבר מה וכמה זה היה קשה לו.
את כן דיברת אלי, אני שיניתי לאנונימית.
אנונימית
מוזיקה
חברים
משפחה
טלפון
סטיפס
שוב, לא דיברתי אלייך ולאף אחד באופן אישי ז"א לא דיברתי ספציפית לסיפור שלך. אמרתי שבגדול הרוב פה נערים שסתם מתבכיינים. ותאמיני לי שאת יכולה להתקדם בחיים, אל תתקעי על הסיפור הדי דפוק הזה, כולם יכולים להתקדם בחיים. לא רוצה לספר בפורום הזה איך אמא שלי התמודדה עם מיקרה דומה לשלך אבל תאמיני לי שהיא הצליחה מאוד, וגם את כל עוד לא תבזבזי תזמן שלך על העבר, על סטיפס ועל הנוגדי דיכאון.
אנונימית
לדעתי, אם את שואלת על *לשרוד* את החיים, משהו לא הכי בסדר.. תביני, חיים צריך לאהוב, צריך למצוא את החיים שטובים לך, חיים של שרידה הם חיים כל כך קשים, מייגעים וחסרי טעם. מניסיון. חפשי מה שקשה ומעיק עליך, תנסי להפסיק את זה.. זה יעזור! לא תצטרכי סיבה לשרוד, לחיות, או לקום בבוקר. את תקומי כי כיף לך לחיות. זה פשוט אושר. לשאלתך, הדברים שהכי גורמים לי לחיות, הם בעיקר אמונה בה', מוזיקה, אומנות, לימודים ותחביבים נוספים :)
אמא שלי
ידידה שלי
הכלב שלי
ומוזיקה
הקדוש ברוך הוא ישתבח שמו
המשפחה שלי (ההורים)
וואלה לא יודעת, באמת בשביל מה יש לי לחיות
אנונימית
הפחד שיכעסו עלי אם אנסה לעשות משהו. חוץ מזה אין לי כלום
אנונימית
החבר שלי והמשפחה שלי
אנונימית
מה זה הדיבור הזה?
"לשרוד"
תגידו אתם ילדי סנטר או משהו?
לדעתי החיים טובים ויפים ואין לי מה לשרוד אבל מה כן יש דברים שהופכים לי את החיים ליותר כיפים וזה שיש לי הרבה חברים.
נטפליקס, ספרים, מוזיקה
זה פשוט הדברים היחידים שגורמים לי להתעלם מכמה חרא החיים שלי ^_^
המוזיקה שאני אוהבת, העמוד משפטים שלי באינסטגרם שאני פורקת אליו את כל מה שקשה לי, אני נשארת עם תקווה ואמונה שיש מי שרואה הכל ודואג לכל דבר לקרות בזמנו.
השירים והחברים
מוזיקה.