8 תשובות
ניגש אלי שאל אותי מה קורה, הייתי עם חברה, הוא אמר לי שאני מוצאת חן בעיניו ואם אפשר את המספר שלי
ועניתי לו שאני לא בקטע וסליחה.
אנונימית
נתחיל מזה שאני לא מראה אף פעם שאני מסכימה, לשום גבר. לרב זה לא מעניין אותי בכלל.
בדרכ מתחילים עם לומר שאני יפה ובלה בלה ולאחר מכן מבקשים מספר.
מיותר לציין שאני לא נותנת לאף אחד ולא עונה להם בכלל הם לא מעניינים.
לא חושבת שאי פעם באמת הסכמתי למישהו שהתחיל איתי, אולי גג בישיבות עם מלא אנשים אז תמיד יש את הכמה שמתחילים איתי.
הייתי בסרט עם חברה ומישהו ישב לידי שאל איך קוראים לי בת כמה אני איפה אני לומדת הוא סיפר גם עליו הוא הציע לי מהפוקפורן שלו ואז ביקש את האינסטה שלי ואת המספר נתתי עת האינסטה ואמרתי ביי והלכתי
אנונימית
תחשבי מה שבאלך, זה גם אגב לא מעניין מה אתם חושבים על מה שכתבתי.
תביני את זה איך שאת רוצה, אז אני מתנשאת, אני שוויצרית, אולי מגעילה.
ואת יכולה להמשיך לשוטט לך בסטיפס.
כן,
בת כמה אני, אם אני מתל אביב לא יודעת מה הקשר, ואיך קוראים לי.
והתיישב לידי בחורציק באוטובוס, האוטובוס היה ריק.
הוא התחיל לדבר איתי, שאל מאיפה אני, בת כמה אני, מאיזה בית ספר אני, באיזו כיתה...
ויבשתי אותו וכל הניסעה ישבנו בדממה.
ואז הוא קם באחד התחנות ואמר לי משהו וחייך ואני חייכתי בחזרה והוא ירד.
קרה לי גם ברכבת.
ישבתי לי והסתובבתי לאחורה כמה פעמים, ואז בחור אחד שעזר לי מקודם חייך אלי ונופף לח עם היד שלו עשיתי טת אותו הדבר.
וקרב לי שהלכתי פעם אחת לתחנה מרכזית ובחור אחד היה עם כלבלב והוא פשוט, 'ליווה" אותי עד מקום מסוים.. ובדרך שאל אותי הרבה שאלות.
ואז שאל מאיפה אני ולא עניתי.
כן הוא הסתכל עלי בתחנת אוטובוס ופתאום בא אליי ואמר שהוא היה חייב להגיד לי שאני ממש יפה ואיכשהוא התפתחה שיחה וזה ממש זרם ושנייה לפני שעליתי לאוטובוס נתתי לו את המספר שלי (שדרך אגב זאת פעם ראשונה שנתתי למישהו שהתחיל איתי את המספר שלי). היום הוא החבר שלי :)
כן, כמו הנאמנת, אני אותו דבר, אני לא לוקחת ברצינות אנשים שמחמיאים לי שאני יפה וכל זה כי ברור מה הם רוצים ולרוב אלו שמתחילים איתי גדולים ממני באיזה 10 שנים ופשוט לא. לא.
ובדר"כ אני מנסה לעשות דווקא כדי שיורד להם ממני נגיד "לא יודעת" "לא יודעת" או להיות ביישנית רצח זה רפלקס כזה או לומר Ich spreche nicht hebraisch
אנונימית
באותו הנושא: