למה צריך את החיים?

הייתי ועדיין בניסיון אובדני..

שואל השאלה:
לא רואה צורך.. זה לא דבר שאפשר לעזור לי בו..
אני פשוט חושבת שאני בטעות באתי לעולם הזה

שואל השאלה:
אז הנה לך הוכחה שאני טעות..

הי אנונימית..


אני קורא את המשפט הקצר הזה שכתבת ומרגיש שאת עייפה, עייפה עד מוות.. שכשאת מנסה להסתכל קדימה, לחיים שמחכים לך - כל מה שאת רואה זה יאוש, חוסר טעם, מרגישה שאין לך סיבה להמשיך ולהיאבק אם כל מה שמחכה לך זה כאב..

ואני מבין שכבר ניסית להתאבד בעבר, שאולי אפילו אתמול ניסית שוב - ולמרות הכל באת לכאן לשאול למה צריך את החיים, בשביל מה זה טוב.. ואני לא יודע אם השאלה הזו היתה פשוט הדרך שלך להביע את הכאב שלך, לספר כמה את מיואשת ולהסביר למה את רוצה להתאבד, או שאולי באיזשהו מקום בתוכך קיווית שמישהו יתן לך סיבה. שמישהו יתן לך איזושהי תקווה למה להמשיך, כי את בעצמך לא רואה שום תקווה כזו..

יקירה, אני לא יכול לתת לך איזו תשובת מחץ "למה צריך את החיים" כי אלו החיים שלך, וכל אדם עונה על השאלה הזו בדרך אחרת.. אבל חשוב לי שיהיה לך מקום שבו תוכלי לשאול את השאלה בלי שישתיקו אותך או יגידו לך שלא מדברים על דברים כאלו. מקום שבו תוכלי להביע את הכאב, את הספקות, את החלל הזה שבתוכך כשאת מתבוננת קדימה וכל מה שאת רואה זה ריקנות. בואי לדבר איתנו בסה"ר.. הצ'ט שלנו פתוח בכל ערב בין תשע לחצות, ונרצה לנסות כמה שנוכל לתת לך מקום לדבר, לשתף, באנונימיות ובלי לשפוט.. גם אם לא נוכל לתת לך תשובות, נשתדל לתת מקום לשאלה - לעטוף, להיות לצידך, שלפחות לא תהיי לבד כל כך עם הכאב.

שלך


מתנדב סה"ר