14 תשובות
את לא יכולה >..
פשוט אל תגיעי
את פשוט צריכה לדבר עם ההורים שלך ושהם יגידו לבית הספר שאת עוזבת. ומפה את כבר נשרת ואת יכולה או להמשיך ללמוד מהבית או לעבוד
ביא בהתחלה אפשר ואל תפרשי אל תעשי בגרות לפחות תעודה של 12 שנות לימוד תעשי
שואל השאלה:
אני רוצה לפרוש כי אני לא מרגישה שזה מה שעוזר לי בחיים, וכן אני יודעת, אם אני אפרוש אני "אהרוס לי את החיים" אבל אין לי פשוט כוח..
שואל השאלה:
איך אני פורשת אבל בסוף י'? אני צריכה להודיע למישהו? מה אמורים לעשות? פשוט לא לבוא?
בבקשה אל תפרשי.
מקסימום תפחיתי את היחידות.
אבל אל תפרשי.
הבגרות לא חשובה כל כך, 12 שנות הלימוד כן. לפחות כדי להתקבל לאוניברסיטה הפתוחה.
נכון, זה לא יעזור, ומערכת החינוך דפוקה.
אבל מה עם חברויות?
מה עם האוניברסיטה אחר כך, שהיא כן תעזור לך?
את צריכה את המסגרת הזאת, רק עוד שנתיים וחצי, זה לא רחוק.
חוץ מזה, דיי בטוחה שיש חוק חינוך חובה.
את יכולה הכל! בן דוד שלי פרש בסוף ט את יכולה לשאול בפרטי אם באלך אני אסביר לך
אני יכול לעזור לך...
בואי לדבר איתי אם את רוצה
יש עוד פתרונות, אני מבין אותך.
את אולי לא מרגישה שזה עוזר לך בחיים אבל בכל זאת זה מלמד אותך דברים ואם תעזבי זה ממש יהרוס לך את העתיד..
דברי על זה עם יועצ/ת בית ספר ומשם תקבלי את ההכוונה והיעוץ הכי טוב ונכון לסיטואציה שאת נמצאת בה. בלי שום קשר ממליצה לשקול מסגרות כמו בית ספר דמוקרטי או אנטרופוסופי שעדיין יתנו לך את התואר הזה של ה12 שנות לימוד שיכול מאוד מאוד לעזור לך בעתיד בלי שום קשר להאם זה הוגן או דבר הגיוני אבל עם קצת יותר התחשבות והתאמה אלייך כנראה.. מכירה מישהו שלא הסתדר בכלל עם מערכת החינוך והוא עבר לדמוקרטי ועכשיו הוא אשכרה מלמד שם היסטוריה והוא חוזר הביתה בשעות ממש מוקדמות והוא עושה בגרות מלאה כולל הרחבה של פיזיקה (והוא בכתה יב'.
בבקשה אל תפרשי.
יש לך כח. תאמיני לי. את צעירה, בת 15.
לכי לבית הספר, לא חבל על כל השנים שהיית שם? אם תפרשי עכשיו זה כאילו לא עשית כלום.
אם את מרגישה שקהש לך מבחינת חברה, תעברי בית ספר אם את מרגישה שאת לא יכולה להתמודד עם זה.
אם קשה לך מבחינה לימודית, תתייעצי עם המורים איך אפשר להקל (לפעמים בבתי ספר לומדים יותר ממה שצריך, את יכולה להוריד יחידות)
אגב. את יכולה לעבור לחינוך ביתי. העיקר לעשות את הבגרויות ולעבור אותם בשלום.
את ילדה והחלטה כזו היא החלטה פזיזה שיכולה לגרום לך להצטער על כך במשך שנים.
קחי את התיכון בכיף, בכל זאת זה מקום מפגש ואם מסתובבים עם האנשים הנכונים זו יכולה להיות חוויה.
בהצלחה, מאמינה בך!
אנונימית
ככה או ככה את לא יכולה יותר.
פעם היה אפשר לנשור ב י
אך עשו חוק חדש שחייבים לעשות 12 שנות לימוד. (עד סוף יב)
ושחוק חינוך עדיין חובה גם לילדים שסובלים שם.
אפשר לפרוש בסוף י (או מגיל 16 אבל אני לא בטוח)
בכל מקרה אל תפרשי.
אני יודע שכבר אמרו לך את זה למעלה אבל אני אומר שוב. תחשבי על כל ה9 שנים שעברת, לא חבל? כל המבחנים והמיצ"בים שעשית, כל הטיולים השנתיים והסיורים, כל הריבים עם המורים (לפחות אני) והציונים, כל החפירות בשיעורים ואסיפות ההורים. לא חבל לזרוק את הכל לפח? עברת 9 שנים (זה יהיה 10 עד שתוכלי לפרוש) של לימודים מתוך 12. נשארו רק שנתיים אחרונות וזהו. עזבי בגרויות, לפחות תעודה של 12 שנות לימוד.
את יכולה גם לעשות אפילו 3 ו3 אם ממש נמאס לך אבל אל תפרשי, הרבה אנשים מתחרטים על כך שפרשו ואני מכיר אפילו מישהו כזה שאמר לי אישית שזו הטעות הגדולה שהוא עשה בחיים שלו.
אל תפרשי, טוב לא ייצא מזה בכלל.
שואל השאלה:
אני רוצה לפרוש כי קשה לי בלימודים, אני במבר ויש לי כמעט את כל ההקלות שאני צריכה, אבל בכל זאת אני עדיין לא מצליחה בכלום, אני משקיעה מלא אבל בלי הצלחה, הציונים שלי על הפנים (והדעות שלי על ציונים זה משהו אחר לגמרי) ואני מרגישה שאני גורמת להורים שלי צער ועוד כל מיני הרגשות ( גם בגלל עוד כל מיני דברים) אני גם בן אדם שקשה לי לבקש עזרה, קשה לי לבוא למישהו ולבקש ממנו עזרה, זה פשוט קשה לי, ואני גם שונאת לקבל עזרה במקרה שאני מצליחה לבקש עזרה, אני מרגישה כיאלו אני לא מצליחה בכלום. לא משנה מה אני עושה ומתי