אני ליטרלי בוכה כי מחר חוזרים לבית ספר

בוא לפרטיי!
אני חייבתת לדבר איתך

תעבור בית ספר ותתחיל התחלה חדשה

למה ילדים צוחקים עליך?! זה פשוט דוחה!
חשבת על לעבור בית ספר?

אנימכל כך מבין אותך.. זנ כל כך אני
אני לא יודע איך לעזור לך...
אני פשוט אגיד משפט שאני מקווה שלא תהרגו אותי עליו
תזכור שתמיד יכול להיות יותר חרא...
אני כבר חזרתי היום ללמוד ואסור אצלינו mp\פלאפון וכו'... ואנחנו מסיימים ב8 בערב
אז אני פשוט יושב יום שלם במקום החרא שנקרא ישיבה כשכולם מציקים לי וצוחקים עלי או פשוט מתעלמים ממני עם מבט אדיש על פני ובפנים הלב שלי שבור ויש לי דמעות בעיניים אבל אני לא מוציא אותם.. זה רק יעשה יותר רע
אם בא לך בפרטי אתה מוזמן

תקשיב אני נשבעת לך שאני בוכה עצובב לי לשומע את זה באמת עם אתה רוצה לדבר עזר אן עידוד ( אני טובה בעידודים) תדבר איתי בפרטי אני אשמח לעזור לך פשןט קשה לי לדעת ככה שאתה סובל בבית הספר המטומטם שלך

אני טיפה מבינה אותך
אם באלך שלח הודעה

יאו אני בןכה פשוט קשה לי לראות דברים כאלה ואוו באמת טלטלת אותי

היי, אתה לא לבד
אני בטוחה שלפחות חצי מהאתר הזה עובר חרא בבית ספר.
משפט שאני לא אוהבת אבל, זה יעבור.

אני לגמרי הייתי במקום שלך אבל שיניתי את הגישה.
אתה לוקח את זה רחוק מדי ודרמטי מדי. מה אכפת לך מילדים אחרים?
מי הם בכלל?
הם אנשים מושלמים שהם מקשים לעצמם לשפוט?
מתוסבכים עם עצמם ומנסים להוריד אחרים כדי להרים את עצמם, איזה פתטי.
הם לא מכירים אותך.
זה חשוב רק מה אתה חושב על עצמך.
אתה לא הדעה של מישהו שלא מכיר אותך.
למי אכפת מה הם חושבים?
באים לבית ספר כדי ללמוד, זה לא החיים ולא המרכז של היום שלך!
בבית ספר רק לומדים, כותבים וזהו הולכים הביתה.
בהפסקות תשמע מוזיקה ותמשיך לחזור על חומר, אתה לא צריך אותם.
אתה לא צריך אף אחד.
העיקר שאתה אוהב את עצמך וזהו.
אין ממה לפחד, זה לא איראן והכל בסדר.
החיים מאוד יפים, עוד כמה שנים כבר תהיה בן 30 ומשהו עם בוס על הראש, לחץ ומלא בעיות אחריות.
תלך עם הראש למעלה, ידיים בכיסים, אל תשפיל מבט וכתפיים אחורה.
שפת גוף דומיננטית וחזקה- אפילו אם אתה לא מרגיש כך- הוכחה מדעית שזה משנה את הרגשות וכימיה במוח.
אל תוותר על הכוח שלך כי הוא רק שלך.
תשמע קצת מוזיקה מרגיעה ותלך לישון.