10 תשובות
יש לי בראשון אז מזדהה:)
כל עוד היית בשיעורים זאת לא כזאת בעיה ללמוד.
אני עשיתי מלא מבחן על לאומיות ובונים מדינה.
ברור שכן אבל לא כל כך נבחנתי עליהם... מה השיטת לימוד שלכם?
הם לא נותנים סיכומים? המורה לא מכתיב/ה בכיתה?
זה מה שקרה לי שנה שעברה אבל השנה המורה שלי תותחית ומכתיבה הכל.
הייתי שנה שעברה אצל מורה שהיו לו הרבה טעויות היסטוריות הוא גם לא למד חצי מלאומיות ובית שני בכלל לא.
מה דעתכם שנשאל פה שאלות רנדומליות וכל אחד יצטרך לנסח תשובה?

בוא נתחיל מלאומיות.
תאר את השלבים למאבק במדינה המדגימה עליה למדת בהקשר ללאומית (איטליה, פולין, יוון, גרמניה).
במסגרת איחוד איטליה העם ניסה להשיג שתי מטרות עיקריות- לאחד את איטליה ולסלק את השלטון הזר.
להלן השלבים באיחודה של המדינה-
*שלב ההערכות- בשלב זה מגובש הרעיון של איחוד איטליה וסילוק הגורם הזר.
הרעיון מגובש על ידי משכילים והוגי דעות אשר מייחלים לחולל שינוי בסדר הקיים.
חל דיון ושיח בנוגע לרעיון, ומדובר על פולקלור, סיפורי עם.
בשלב זה מתעוררים מספר כוחות פעילים אשר מגבשים את הרעיון ומפתחים אותו באופן זה.
*שלב ההרחבה- בשלב זה קמות התנועות הלאומיות באיטליה.
חלה פעילות פוליטית שנועדה להשפיע על דעת הקהל באמצעות עיתונים ואמצעי תקשורת.
קמה תנועה בשם איטליה הצעירה שבראשה מאציני ומטרתה לאחד את איטליה ולשחרר אותה מן המרות של אוסטריה, צרפת ומדינת האפיפיור.
לשורותיה הצטרפו סטודנטים ואנשי רוח אשר החלו בשלב גיוס הכספים.
*שלב המאבק הצבאי- בשלב זה התחולל מאבק צבאי.
אירע אירוע בשם אביב העמים, שבמסגרתו העם הביע את מחאתו באמצעות השתוללויות ספונטניות וחסרות רסן.
המחאה הזאת בטאה את הרצון של העם לחופש ולחירות.
היה גם כן מרד כנגד השלטונות- הנסיכויות והערים העצמאיות.
למרות שכביכול תחילה היה נדמה כי המאבק הצבאי מניב תוצאות. בדיעבאד, כל ההשתוללויות דוכאו באכזריות והמאבק נחל כשלון.
*שלב המאבק הדיפלומטי- לאחר הכשלון של המאבק הצבאי, חל שינוי במערכה והחלו לקדם את התחום הדיפלומטי.
קאבור ראש ממשלת פיימנוטה- סרדיניה חתם על הסכם עם צרפת.
במסגרת ההסכם הזה הובטח לצרפת שתתן לה השליטה באיטליה המאוחדת במידה ותתמוך בה מבחינה צבאית.
בכך באמצעות עזרתה של צרפת, שוחררו נסיכויות הצפון.
במקביל פעל איש הצבא גריבלדי ושחרר את נסיכויות הדרום.
גם במרכז נערך משאל עם, והעם תמך באיחודה של איטליה.
השחרור של מדינת המרכז נערך כעשור לאחר מכן.
במרכז שלט האפיפיור שלא הייתה סמכות דתית.
באמצעות סמכות זו הוא השפיע על דעת הקהל. הוא היווה כוח שמרני ובכך מנע את איחודה המלא של איטליה באותו פרק זמן.
*שימור המצב הקיים- לבסוף לאחר גיבוש התודעה הלאומית, התנועות הלאומיות מנסות לשמר את המצב הקיים כדי שלא לגרום לסיטואציה שעלולה לערער את היציבות של הסדר הקיים.
זאת הן עושות באמצעות פולקלור, סיפורי עם, ערכים, אידיאולוגיה.
הן עומלות למען שמירה על התודעה הלאומית.
ציפס^
תאר את המגעים של הרצל עם רוסיה, גרמניה, האימפריה העותמנאית, בריטניה בקצרה ומה הוא הציע להם? מדוע המגעים נכשלו?
גרמניה- הרצל פונה תחילה לקייזר הגרמני משום שגרמניה הייתה מעצמה חזקה.
הוא מציג בפני גרמניה שלוש סיבות מדוע עליה לתמוך בצארטר להתיישבות:
*כאשר היהודים יעזבו את גרמניה כוחן של המפלגות הסוציאליסטיות ירד.
*היהודים יפארו ויהדירו את התרבות הגרמנית במזרח התיכון.
*הצארטר יסייע לקשרים של גרמניה עם האימפריה העותמנאית.
המגעים נכשלו ולא היה ניסיון להדברות מצד גרמניה.

האימפריה העותמנאית- הרצל פונה לסולטן ומציג שתי סיבות מדוע עליו לתמוך בצארטר:
*הוא מבטיח את כספם של יהודי התפוצות.
באותה העת האימפריה העותמנאית הייתה בשקיעה כלכלית ונזקקה לסיוע.
הרצל לא התייעץ עם היהודים לפני שהבטיח את כספם והסתמך על עשירי היהודים- מונטיפיורי, רוטשילד.
*הרצל מבטיח שבמידה והיהודים יתשסו בארץ הם יפריחו את השממה.
גם כאן המגעים נכשלו. הסולטן אומנם הסכים תחילה אך היה חשש לתסיסה ברחבי האימפריה העותמנאית. בנוסף, הרצל הבטיח את כספם של יהודי התפוצות לפני שהתייעץ איתם.

רוסיה- הרצל פונה לשר הפנים פלבה בניסיון להדברות.
ברוסיה הייתה אנטישמיות פיזית, ופלבה באותה מידה היה אחראי לפוגרומים ועלילות הדם.
פלבה מסכים להפגש עם הרצל משום שהוא מנסה לטהר את שמו. ברוסיה היה מרחץ דמים, לכן הוא מנסה לשנות את דעת הקהל כלפיו.
הרצל מבקש מפלבה תוקף חוקי לפעילותה של התנועה הציונית.
כלפי הרצל הובעה ביקורת משום שהוא נפגש עם דמות שהייתה אחראית ישירה למרחץ הדמים, ולכן גם המגעים הללו נכשלו.
פלבה היה אנטישמי והתנגד לכל מה שהיה קשור ליהודים.

בריטניה- בריטניה מציעה להרצל שלוש תוכניות:
1. תוכנית קפריסין שירדה מן הפרק.
2. תוכנית אלעריש שגם כן ירדה מן הפרק. נערכה הצבעה לגבי שליחת ועדה לאלעריש שתבדוק אם יש תשתית מתאימה.
בהצבעה היה רוב תומך לכן שלחו ועדה למצרים והועדה קבעה שאין תשתית להקמת מדינה, וישנו מחסור במים. סביר להניח שהסיבה האמיתית נובעת מהעובדה שהמקומיים התנגדו בכל תוקף לכך שהיהודים יתיישבו במצרים.
לבסוף הוצעה הצעת אוגנדה. אוגנדה היא חבל ארץ באפריקה, שהרצל מציע להתיישבות בקונגרס השישי.
גם עבור התוכנית הזאת נערכת הצבעה לגבי שליחת ועדת חקירה.
בקונגרס פורץ ויכוח סוער בין מחנה תומכים למחנה מתנגדים.
בסופו של דבר הועדה נשלחת לאפריקה וקובעת כי אין תנאים מתאימים לכן ההצעה יורדת מהפרק.
גם לי שבוע הבא.. יאללה בואי נחרוש ביחד 3:
מי צריך היסטוריה, גם ככה זה כבר קרה, תעשי מה שבא לך
yolo