7 תשובות
תדברי איתה על זה, ותדאגי שאם יש לה הפרעות אכילה שיטפלו בה בבית חולים ושתבריא
נסי לבדוק את זה, אם היא באמת בולימית, נסי לתמוך בה ולחזק אותה לעבור את זה
שואל השאלה:
אין לי אבא והיא מקיאה מלא
אנונימית
נסי להיות עדינה במצב שלה, אל תעירי לה שום דבר על המשקל שלה, נסי להיות אתה ולעודד אותה להתגבר על זה, נסי גם אם זה לא פשוט לשכנע אותה לפנות לגורם מקצועי.
שואל השאלה:
היא רזהה אבל היא מפחדת להשמין איך אני בדיוק יכולה להיות עדינה איתה זה כל כך מעצבן אותי היא מתנהגת כל כך לא בוגר יש לה ילדים ועוד במיוחד שאין אבא
אוף פשוט בא לי לבכות
אנונימית
פשוט תהיי עדינה, תביני שהיא בולימית ומי שהיא כזו, חושבת שהיא לא רזה ולא יפה, ומנסה להרעיב את עצמה כי היא חושבת שהיא שמנה וצריכה להרזות דרך זה, זו לא אשמתה שהיא בולימית, כנראה שהיא שונאת את עצמה ואת הגוף שלה, ובכלל בולימיה זו הפרעת אכילה קשה מאוד לחיות אתה, מי שנכנס לזה, סובל מאוד וגם לצאת מזה לא פשוט, את לא יכולה לשפוט אותה ולומר לה שהיא לא בוגרת. זה פשוט המצב שלה, היא שונאת את עצמה, את הגוף שלה, לא אוהבת את עצמה וחושבת שהיא לא שווה וכל זה, ובגלל זה היא מרעיבה את עצמה ומקיאה. הדברים האלו קורים מתוך שנאה עצמית. תהיי עדינה אתה באמת, כי את צריכה להבין שאנשים כאלה צריכים הכי הרבה תמיכה והבנה והקשבה, שלא יעירו להם על המשקל ויורידו אותם, כי בגלל זה הם מרעיבים את עצמם ומקיאים בכוונה, הם רגישים מדי, כל הערה קטנה על המשקל שלהם וכל דבר לא במקום גורם להם להרגיש עוד רע יותר, אני מבינה שזה מעצבן אותך, אבל תחשבי מה היא מרגישה עכשיו. הפרעות אכילה זה לא משהו שאפשר לשלוט עליו והיא גם לא יודעת איך לצאת מזה, זה בולומסים ולהקיא בכוונה כל מה שאוכלים עד שחולים מזה. היא אבודה ועצובה, וכנראה שהיא מרגישה שהיא לא שווה או לא יפה ושמנה ולכן היא מנסה לעשות את זה, לאדם שסובל מזה, קשה להבין שזה רע, הוא יודע שזה רע אבל הוא לא יכול לעצור את זה. תהיי חזקה, כמו שאמרתי לך, שקלי מילים, בלי הערות על משקל וכל זה, קראתי בבלוג של מישהי על דברים שלא כדאי לומר למי שיש לו הפרעות אכילה.. לא זוכרת מה בדיוק. תני לה יחס רגיל אבל תהיי אתה, תשמרי עליה, תדאגי שהיא תאכל משהו או שתשכנעי אותה לפנות למישהו או לגורם מקצועי.
וואו מצב מורכב. אני בטוחה שאת מרגישה לא בנוח בסיטואציה כי את מרגישה את האחריות לטפל בה ולא ההיפך כמו שזה צריך להיות.
ואני מבינה שאת כועסת על זה שהיא לא מתנהגת בודר כמו שאמרת. אני גפ הרגשתי ככה הרבה פעמים לגבי אמא שלי והרגשתי שאני אמא שלה ולא ההיפך וזה לא מצב נכון. אבל לפעמים דברים כאילו קורים גם אם אנחנו פחות רוצים.
לפי דעתי תנסי כרגע לבדוק את הנושא בוודאות, ולראות אם אכן יש לה את הבעיה הזו. אם את באמת חושבת שזה מה שיש לה, אני מציעה לך שאו שתדברי איתה ישירות, או שתצרי קשר עם מקומות שמטפלים בהפרעות אכילה ותתייעצי איתם מה לעשות. תנסי לעזור לה לצאת מהמצב. אני תמיד דוגלת בכנות ולכן אני מציעה שתדברי איתה ישירות כדי לוודא מה באמת קורה. ואל תתני לה להמציא תירוצים או לעקוף אותך. תגידי לה שאת מבינה וגדולה מספיק ושהיא לא יכולה למרוח אותך ולא להיות כנה איתך. תבררי מה קורה. אחרי זה תגידי לה שהיא יכולה לטפל בזה ואולי תשתפי מישהו מהמשפיה המורחבת יותר שיוכלגם לעזור לה ושלא כל התיק הזה יפול עליך כי זה לא דבר נכון שיקרה
בהצלחה מוזמנת לעדכן איך הלך