אני מרגישה שלחיים שלי אין משמעות

יש לך חבר?

לא נראה שממש כולם שונאים אותך... אני יכולה הגיד לך שאני אוהבת אותך בלי בכלל להכיר אותך..

אוי תהיי בטוחה שלא כולם שונאים אותך, ואם אין לך סיבה לקום בבוקר תמצאי אחת או כמה!
בהצלחה

ה"משמעות" שעליה את מדברת היא אישית.
אני ממש מבינה אותך, אני זוכרת את התקופה שהייתי ממש בדיכאון מכך שהכל חוזר על עצמו ואין לשום דבר מהות.
ואם את מתחת לגיל 18, זה מובן, בגלל חוק חינוך החובה שמגביל אותך במה שאת יכולה לעשות. עד אז ניאלץ לשרוד.
אבל אחרי גיל 18 העולם יותר פתוח מבחינתך, את אמנם מוגבלת מבחינת כמה דברים (צבא (אם את עושה), עבודה, מחויבות מסוימת וכו') - אבל הדרך שאת בוחרת תתן לך יותר גוון לחיים.

שואל השאלה:
מה יוצא לי מזה בסופו של דבר? מה יצא לי מהחיים האלה?

אולי עדיף לא לחשוב על דברים הרעים ולנסות לחיות קצת, נסי לעשות משהו שיעשה לך חשק לקום בבוקר, שני שגרה, התנדבי בעמותות, עשי דברים חדשים, מה ייצא, משהו אולי מפתיע, אי אפשר לדעת, דברים טובים או רעים והכן הלאה.. מה גורם לך לחשוב שכולם שונאים אותך?

תראי, יש כמה דרכים להסתכל על החיים.
בתכלס את תחיי עם ההכרה שלך בערך עוד 65 שנה, שזה כלום.
אז אולי החיים לפעמים מדכאים וחסרי משמעות, אבל בכל זאת, זו תקופה.
יהיו בחיים גם את הרגעים היפים יותר שתזכרי גם רגע לפני מותך.
אז אולי שווה לחיות בשביל זה, ואולי לא.
אבל תזכרי דבר אחד -
המוות הוא נצחי, אין דרך חזרה, ומהמוות אי אפשר לברוח, כולנו נסיים ככה.
עד אז פשוט תחיי, תעשי מה שאת אוהבת, אפילו אם זה הדברים הקטנים ביותר, כי זו המהות היחידה שיש כאן. יותר מזה ככל הנראה לא תמצאי, אבל את תמיד מוזמנת לנסות.
בהצלחה.

שואל השאלה:
אני לא יכולה להנות כבר, שום דבר כבר לא מהנה אותי כבר

למה לא? נסי, תחפשי, עשי דברים חדשים וגם שני גישה קצת.

שואל השאלה:
אוף קשה לי..

את יודעת שאני מנסה לעזור לך, נכון?^ נסי לעשות דברים חדשים, תתנדבי, תעזרי לעצמך, שני גישה קצת, לא יזיק לך לנסות, או שתנסי או שתמשיכי לחיות ככה, בחירה שלך, אני רק נותנת לך עצות, זה תלוי בך מאשר בי. תקשיבי אני באמת רוצה שתהיי שמחה ותחיי טוב, זה לא יעבוד אם לא תשפי פה פעולה ובאמת תנסי, אני לא אאשים אם לא תרצי, אבל אם את רוצה באמת להיות מאושרת אז בואי תנסי, מה דעתך לשקול את זה קצת? לישון על זה ולחשוב על זה?

שואל השאלה:
אני לא עשיתי לך תמינוס

לפחות בואי ננסה ביחד אולי נצליח למצוא פתרון

אם לא תחפשי לעצמך משמעות פשוט לא יהיה להם משמעות בעינייך
אני בטוחה שיש המון אנשים שאוהבים אותך מאד מאד ואת פשוט לא מודעת לזה
אורה ושמחה צודקת תעשי משוו תנסי לשנות את המצב שלך! אל תשבי ככה סתם ותגידי זהו ביי
לא סתם את פה בעולם הזה
אל תתייאשי את חזקה תעשי עם עצמך משהו

וואו אני גם ככה, אין שום דבר שגורם לי להתמלא, להרגיש שמחה, מסופקת.. אין לי תחביבים ואני פשוט משגעת מהשגרה הזאת ושום דבר לא גורם לי הנאה אמיתית וטהורה. אני נפגשת עם חברות וצוחקת והכל אבל אין את הדבר הזה שיש לי אליו תשוקה, אין לי מושג מה אני רוצה לעשות בחיים ובגלל זה אין לי מטרה כלשהי

אנונימית אולי תנסי לעשות משהו שגורם לך להתמלא, מה עם לנסות תחביבים? לשנות שגרה? התנדבות? נסי למצוא מטרה

לגבי שאלתך של מה יוצא לך לך מהחיים האלו אז.:
תראי יש כמה אפשריות קודם כל תהיי יותר שמחה ואז תביני שיש לחיים שלך המון אפשרויות תחשבי על מישהו שאת אוהבת.
ומה שיצא לך מהחיים האלו זה שיכול להיות שיום יבוא ויבוא גבר חייך, תקימו משפחה ו המשפחה הזאת תיתן לך את משמעות החיים.
ולא כולם שונאים אותך.
באמת שאני יודעת שאני יכול להיות מגזימה אבל לכי לפסיכולוג, יטיב לך לשפוך את מה שאת מרגישה, יכול להיות שהוא יעזור לך להבין את משמעות החיים.
את צריכה להבין שאם אלוקים שלח אותך לפה זאת אומרת שיש לך תפקיד לסיים ואת תדעי את אותו התפקיד ביום האחרון שלך.
אלוקים יודע מה הוא עושה, יכול להיות שהוא רוצה לראות איך תתמודדי עם זה?
מה תעשי? וכו'
את במסגרת לימודים?
אם כן אין מצב שאין לך חברות.
שכנות?
מישהו משהו?
שתהיי יותר גדולה אולי תדעי את משמעות החיים.
בת כמה את?

שואל השאלה:
האמת שאין לי ממש חברות או מישהו שהיה לצידי אין אף אחד שמבין אותי בקיצור אני מרגישה לבד ובתוך בור שאני לא יכולה לצאת ממנו! ועוד יותר מתסכל אותי לראות שלאחרים כיף ונהנים ואני לא.: (

את יכולה לצאת ממנו.. משפחה יש לך? נסי להכיר חברות. תעשי שתוכלי לצאת מזה.

שואל השאלה:
לא יכולה לצאת מזהה

את יכולה אם את רוצה.. זה תלוי בך. תעזרי לעצמך לפני שזה יהיה גרוע יותר.. במקום להוריד את עצמך למטה יותר, נסי להעלות את עצמך למעלה, אין לך ברירה אחרת