קשה לי לחיות יותר, סובל מדיכאון כבד מאוד 5 שנים חרדות, מועקה, חולשות, עצבים, בדידות.. לא יכול לחיות יותר ככה אין לי יותר כוחות. מה לעשות? (בן 19)

קודם כל אחי אין דיכאון אצלך אני יגיד לך בתור אדם שבתול בגיל 18 שחברה שלו זרקה אותו שנה ושכבה עם כל החברים שלו והייתה באותו הזמן עם חבר ערבי אני התגברתי אז אתה גם תתגבר, אני יודע קשה להיות ידיד של בחורות או קשה להכיר חברים העיקר שתנסה כמה שאתה יכול וזה לא רע להגיד להם תאמת הם יבינו אותך.

תציב לך מטרה ואל תשכח אתה חי בשביל עצמך לא בשביל אנשים.
אולי תלך לפסיכולוג או שתדבר עם אדם חשוב לך..
ובנוגע לבדידות תדבר עם מישהו שקרוב אליך, תשפוך את מה שאתה מרגיש אל תשאיר את זה בבטן..
ההורים שלך לא שמים לב לזה?

א- אתה לא יודע מה אני עברתי.
ב- גם אם עברתי דברים פחות גרועים אני לא משווה את עצמי לאף אחד פשוט אין לי חשק לחיות, כבר 5 שנים המחשבה היחידה שמשמחת אותי זה אם אני ימות..

שואל השאלה:
ההורים יודעים שאני סובל, אמא שלי מתעלמת כי אין לה מה להגיד, אבא שלי פה ושם בקטנה, חוץ מהם אין לי משפחה תומכת

נסה לעשות דברים שיעודדו אותך, אתה לא צריך למות

שואל השאלה:
אין דברים כאלה

ואם יש? תנסה. מה עם כושר? תחביבים? יוגה או מדיטציה?

אז תדבר עם ההורים או למי שאתה יותר נפתח אליו אבל אני מציעה לך שתדבר עם ההורים כי ברגע כזה הם צריכים להיות שם בשבילך כתף תומכת.
אם אתה בן 19 אתה בצבא כרגע לא?
אז תדבר עם מישהו משם או אולי תנסה להכיר חברה כי זה באמת יכול לעזור אתה לא צריך להתמקד באנשים שלא רוצים את החברה שלך הם מפסידים לא אתה..
אתה בינתיים תתמקד במי שתמיד לידך ותומך בך.
תדבר עם ההורים כי הם לפני הכל צריכים לתמוך בך אחרת זה ידרדר.

שואל השאלה:
אני הולך לחדר כושר, 90% מהפעמים אני נוטש באמצע בגלל חולשות ודיכאון שלא מאפשרות לי להמשיך

שואל השאלה:
לא בצבא יש לי פטור על סעיף נפשי

אז נסה להמשיך להיות בחדר כושר. תשמע מוזיקה, אל תוותר

אני מציעה לך שתלך לפסיכולוג ואם אותנו שיתפת אז מה עם החברים שלך?

שואל השאלה:
אין לי חברים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, תרופות, כלום לא עוזר.. ניסיתי גם לעזור לעצמי המון בגלל זה אני מיואש כבר ומחכה למוות

לא אל תחכה למות, נסה להכיר חברים, תעזור לעצמך והמשך לעזור לעצמך, אני יודעת שקשה לך כל כך, אבל אל תוותר, נכון שהחיים לא תמיד פשוטים והכול נראה לך שחור אבל מתישהו זה יתבהר לך איכשהו, אני לא יודעת מתי או איך אבל אני מקווה שאתה תצליח לעבור את זה יום אחד

לרצות למות?
ממש לא!
תראה לאלה שגורמים לך להיות בודד שאתה כן ממשיך בחיים אחרת מה?
אם אתה חלילה תמות הם יזכרו אותך בתור הבודד.
אבל לא אתה תראה להם שאתה כן מסתדר עם המון אנשים חוץ מהם ואתה בעזה תגיע להישגים רחוקים..
אל תעשה משהו שאחכ תתחרט עליו.

שואל השאלה:
אני לא אתאבד כי אני דתי ומאמין שלמעלה לא יהיה יותר טוב, כל לילה מתפלל שאני לא אקום שה' כבר יקח אותי כי אין לי כוח.

וכמו שאורה ושמחה אמרה החיים לא תמיד פשוטים לכולם יש עליות ומורדות, אבל הם לא מוותרים לעצמם להרבה מאוד מהם הצליחו להגיע רחוק מאוד.
וגם אתה יכול להיות אחד מהם

שואל השאלה:
המשפט הכי שנואי עלי זה "אפילו שהכול נראה שחור בסוף יוצאים מזה" זה ממש לא נכון, וסבל מטורף של 5 שנים אני לא מאמין בכול משפטי החרטה האלה

שואל השאלה:
תודה לכולכם על העידוד, אין צורך לענות יותר

אם אתה מאמין ביהדות, אז אתה צריך להבין שאלוקים לא יעזור לך לפגוע בעצמך, זה די נכון. אתה צריך להתחיל להאמין, זה המבחן שלך וביכולות שלך, אם אתה באמת מאמין, אז תעזור לעצמך לעבור את זה, אלוקים יעזור למי שעוזר לעצמו. אתה צריך לעשות ולהשתדל כמה שאתה יכול ואז תגיע העזרה, ותעשה שיהיה לך כוח. זה לא יקרה כי הוא לא רוצה שתפגע בעצמך.

אתה ענית לעצמך!
ה' רוצה לראות איך תסתדר עם זה הוא לא רוצה לקחת לך את החיים כי הוא רוצה לראות איך אתה מתעלה על עצמך.
ה' שומר עליך מלמעלה ותאמין לי הכל לטובה יכול להיות שבעתיד שלך יהיה משהו ממש טוב ואז אתה תגיד לעצמך "איי איי איי מזל שלא וויתרתי והמשכתי בחיים".
תתעודד אולי תעבוד? זה יכול לשפר לך את מצב הרוח..
תשמע מוזיקה ותהנה מהחיים כי תאמין לי המון אנשים היו רוצים להיות במקומך כי זה דבר שאפשר לעבוד יש אנשים שיש להם דברים רעים וישארו ככה כל החיים.
אולי תנסה להכיר חברים אחרים

לך לפסיכולוג כל שבוע ותוציא את מה שכואב לך ותעשה משהו שאתה אוהב תעסיק את עצמך זה עוזר וזו מעליי צודקת

הייתי שמחה אם היית מספר מה קרה לך כל החמש שנים האלו. אני יודעת שלעודד זה כנראה לא מה שיעזור לך עכשיו.
תמצא מישהו לדבר איתו.
אני כאן אם תרצה.