10 תשובות
משתתפת בצערך: (
אם את רוצה לדבר ולפרוק את מוזמנת אליי לפרטי..
שואל השאלה:
קשה לי ללכת לבית ספר קשה לי לתפקד
אני רוצה שיעזבו אוצי בשקט ויתנו לי לשכב במיטה כל היום אני ריצה להישאר בבית אוף אני שונאת את העולם הזה אני שונאת הכל בתוכו
אני כבר לא יודעת מי אני ובא לי לבכות בא לי שקט בא לי לנשור מהבית ספר אבל אני יודעת שזה לא כדאי
אני שונאת את החיים האלה ולא טוב לי בעולם הזה
אנונימית
מצטערת לשמוע תנסי לחשוב על זה שהחיים מתקדמים, וקורים דברים בסופו של דבר.. רק צריך לדעת לעבור את זה. אם את צריכה משהו אני כאן
ככה זה החיים, את צריכה להתגבר על זה להיות חזקה ולהדחיק את זה מהמחשבות שלך!
ככל שתחשבי על זה זה יציק לך ותמשיכי להיות בחרדות ודיכאון, חיים רק פעם אחת תנצלי את זה ותאמיני לי שטוב לה שם למעלה ושהיא איתך והיא לא רוצה שתבכי! היא רוצה שתחייכי!
הכל לטובה:)
אין מה לעשות אלא להמשיך הלאה בשבילך ובשבילה, חשבי שהיא הייתה רוצה שתמשיכי בחיים שלך, היא לא רוצה שתחיי ככה עם חרדות וזה, תחיי את החיים שלך
שואל השאלה:
אני יודעת
אבל זה חא עוזר לי..
תודה בכל מקרה צעריכה
אנונימית
זה יכול לעזור לך, את לא צריכה לחיות ככה, תחיי את הווה, בשבילך ובשבילה, תספרי למישהו במשפחה שלך, תעשי כושר, שמעי מוזיקה, חשבי שהיא הייתה רוצה שתהיי מאושרת ולא עצובה. בכנות שאין לך ברירה אחרת אלא להמשיך הלאה, אם תמשיכי ככה תסבלי, זה לא טוב לך וגם לא לה.
באמת שאין לך מה לעשות אלא להמשיך הלאה, לא הבנתי מה היה רע בתגובה הראשונה שלי, את חייבת להמשיך הלאה, אין טעם להישאב לחור שחור של דיכאון, זה לא טוב לך. תחשבי שהיא הייתה רוצה שתחיי, שתשמחי.
היי,
אני משתתפת בצערך.
תוכלי אולי לפנות לפסיכולוג או עובדת סוציאלית מטעם הבית ספר, זה יכול ממש לעזור. זה מה שאני עושה כרגע (רק לא בגלל פטירתו של קרוב משפחה) אבל זה יכול לעזור. אני פה בפרטי גם אם את צריכה משהו
אנונימית
אוי כתבתי מאנונימי. אז הנה תוכלי לפנות אליי.