החיים שלי הרוסים לגמרי, לא אכפת לי שתדרוס אותי משאית עכשיו, לא אכפת לי מכלום הכל חסר טעם, מה עושים? למה להמשיך בכלל?

תתחילי לראות דברים קטנים שכן טובים לך בחיים
בטוח יש כמה

שואל השאלה:
אין

למה מחשבות אובדניות כל כך

הייתי שמחה לדבר איתך על זה בפרטי כי אני כן יכולה להבין אותך...

היי אנונימית יקרה,

אני קוראת בכאב גדול את מה שכתבת, כי אני משערת לעצמי את גודל המצוקה שאת מרגישה...
אני שומעת עד כמה את מרגישה מיואשת, אל מול ההרס, באופן משתק... באופן שמרוקן מכוחות ומשמעות, ולא מאפשר כרגע לראות אם ומה אפשר לשקם, ולבנות מחדש..

את כותבת שלא אכפת לך, אבל אני מרגישה אותך... אני מרגישה את הכאב מאחורי המילים שלך, אני שומעת את הזעקה שאת זועקת, גם אם בכוחות אחרונים... אולי זה קול בך, אפילו קטנטן שעוד לא איבד לחלוטין את התקווה, קול בתוכך שמנסה לשמור עליך מפני צעד שאין ממנו דרך חזרה...

קול שהוא כמו קרן אור זעירה מבעד להריסות שמנסה לחדור... מנסה לגייס לא רק אותך אלא מישהו שיהיה לצידך כי זה הרס שצריך יותר מאדם אחד כדי להתמודד איתו...

יקרה, שמעתי את הזעקה ואני רוצה להיות שם איתך. אני מתנדבת באתר שנקרא סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). יש לנו צ'אט אישי ואנונימי, דרכו ניתן להתכתב עם אחד מאיתנו המתנדבים ולא להיות לבד עם ההריסות... הצ'אט פעיל כל ערב בין תשע לחצות. אני דואגת לך ונשמח להיות עבורך ולנסות לעזור בכל דרך שנוכל. תוכלי להגיע כבר הערב, אם תרצי. אנחנו ב- http://www.sahar.org.il/

שלך,
מתנדבת סה"ר