57 תשובות
אם לא שתית מים כנראה שכן
זה לא בריא, אבל לא בהכרח.
תאכלי.
שואל השאלה:
כן. אפילו שוקו...
אנונימית
זה תלוי... מה את מרגישה?
תאכלי עכשיו
מנסיון זה לא טוב ובטח אם את מנסה להרעיב את עצמך, תפסיקי.
אם שתית אז לא, מניסיון, אבל כדאי שתאכלי כי אחרי שלא אוכלים כמה ימים ואז חוזרים יהיו לך בחילות נוראיות
תפסיקי את זה עכשיו ותלכי לאכול משהו קליל ובהדרגה שלא תקיאי ישר את מה שאת אוכלת.
לא יודעת לגבי זה
אבל מה שאני כן יודעת, זה שאת עומדת עכשיו ללכת למטבח ולאכול משהו.
שואל השאלה:
זה ממש לא משנה למה.
מניסיון קודם שלי היו לי סחרחורות וכאבי ראש... ועכשיו אין לי... יכול להיות שהגוף פשוט "התרגל לזה?"
אנונימית
שואל השאלה:
ואני לא נשברת בכל כך קלות :)
אנונימית
מה נשברת? מה יוצא לך מזה שאת לא אוכלת, תפסיקי עם השטויות והצומי וטוסי לדחוף משהו לפה
את יכולה להתעלף.
תלוי מאוד כמה חזק הגוף שלך (מבחינת ויטמינים), ואם הגוף שלך רגיל להרעבות כאלה.
פעם לא אכלתי בערך 25 שעות ובכמה דקות האחרונות קיבלתי סחרחורת שלא יכולתי לקום מהכיסא.
האמת שזה היה ככה גם אצלי, אני לא בטוחה אם זה נחשב שהוא התרגל או לא אבל אם את לא תפסיקי, האשפוז יגרום לך להפסיק מהר מאוד. אל תעשי את זה
שואל השאלה:
די! אני ממש לא יגיע לשם.
ואני לא מחפשת צומי. שאלתי כדי לדעת אם אני עומדת להתעלף.
אנונימית
תדאגי לשתות מים ואל תתאמצי יותר מידי.

אני האחרונה שתטיף לך עכשיו, כי אני יודעת שזה לא יעזור וסתם מתנשא... אבל זה מאוד יעזור אם תאכלי משהו קטן, לפחות למלא את הקיבה ולתת לגוף לעבוד על משהו. אפילו ביס אחד יכול להוות הבדל משמעותי.
יכול להיות אבל תשתי מים
כמה בורות...
זה כמו למתוח ביקורת על חותכי ורידים. אנשים צריכים להבין שאם מישהו פוגע בעצמו, הוא נמצא במצוקה, הסיבה לזה לא תשנה את התוצאות.
אם את לא מבינה הפרעות אכילה, אל תעני לשאלה. לא מבינה למה נכנסת בכלל.
בהחלט את יכולה.
וכדאי לך מאוד לאכול משהו, עדיף שתתחילי בלשתות כוס מים או לאכול משהו קטן..
אני פה לכל דבר אם את צריכה עזרה/ מישהו לדבר איתו
סימן שיש להרבה בנות בעיה עם זה.
את באמת חושבת שמישהי בוחרת במודע בדבר הזה? נראה לך שהן נהנות מהרעב, החולשה, ההקאות והשנאה עצמית? באמת נראה לך שמישהי תגרום לעצמה כזה סבל?
כבר אמרתי את זה, אבל אגיד את זה שוב.
אם מישהי פוגעת בעצמה, היא כבר במצוקה. בין אם זה כדי למשוך תשומת לב- כדי שמישהו יתייחס אליה ברצינות ויעזור לה, או שנאה עצמית, או סתם תסכול וחוסר מוטיבציה לרזות בצורה בריאה. התוצאה תהיה תמיד אותה תוצאה: פגיעה עצמית. וזה משהו שתמיד צריך לקחת ברצינות. הסיבה מאחורי זה חשובה הרבה פחות.
כנראה שכן.
חוץ מזה, את מרעיבה את עצמך או שאת עושה את זה בשביל האתגר?
אם את מרעיבה את עצמך בבקשה תאכלי! זה לא שווה את זה... ברור שאני לא אצליח עכשיו לשכנע אותך כי זה בטח הרבה יותר מורכב אבל עדיין, שתדעי שזה לא מה שיגרום לך לרזות או להרגיש טוב עם עצמך.
אם זה בשביל האתגר (כי אמרת שאת לא נשברת) זה ממש ממש גרוע כי יש אתגרים הרבה יותר טובים ופחות טיפשיים, זה לא מרשים או משהו שאת לא נשברת.
סליחה שאני שואלת, אבל זה עוזר לך איכשהו זה ששאלת אם תתעלפי? ענינו לך שכן, זה אומר שתאכלי עכשיו?
באמת לא הבנתי את מטרת השאלה ואני לא רוצה לזלזל או משהו...
אנונימית
זזה כמו שתרצי לחפש סיבה לרוצח או משהו
זה דוגמה קיצונית אבל זה המחשה כדי שתביני את העיקרון.
הרגע אמרתי לך שהסיבה להרעבה לא משנה, אלא התוצאה.
בדיוק כמו שהסיבה לרצח לא משנה, אלא התוצאה.
לא הבנתי אותך...
בלבלת אותי לגמרי התכוונתי הפך
קיצר
במקרה הזה כן..
במיוחד שזה קשור לטיפשות יתר
גם אם אני אפגע בעצמי בשביל צומי זה לא יהיה במודע
והיא מודעת זה מה שמעצבן..
אני הרעבתי את עצמי 3 שנים ולא התעלפתי בכלל. הייתה פעם אחת שהייתי קרובה לזה אבל זהו.
אני לא יודעת מה את מנסה לעשות אבל כדאי שתעצרי את זה לפני שתגיעי למקום המזעזע שהייתי בו (בהנחה שאת לא שם עכשיו כי לפי מה שאת אומרת את כן).
את מרגישה חזקה נכון? בשליטה? כאילו יש לך כישרון? תחושה עילאית שאת יותר חזקה מאחרים ולא מתפתה? שאת שוברת את השיאים של עצמך בלא לאכול?
אני מקווה שאם את עושה את זה בכוונה את מודעת לזה שזו כנראה הפרעת אכילה, ואם לא הבנת את זה עד עכשיו אז כדאי שתביני ותיגשי לטיפול.
לקח לי כמה חודשים עד שנפל לי האסימון והבנתי שזו הפרעת אכילה.. וזה נשמע מוזר איך בן אדם יכול להרעיב את עצמו במשך כמה חודשים ולא להיות מודע לזה נכון? אבל הבן אדם נמצא ב"היי" ומרגיש מדהים כל כך והוא פשוט מכחיש משקר לעצמו.
אחרי 3 שנים של הפרעת אכילה ששולטת לי בחיים אני אומרת לך, זה לא יעזור לך לרדת במשקל לטווח הארוך. זה יהפוך אותך לדכאונית ועצובה בלי שמחת חיים, מסתגרת, מתבודדת, רוצה להיות לבד, חושבת רק על אוכל וקלוריות וכל הזמן, המצב הנפשי שלך יהיה בריצפה. גם כשתירצי להפסיק להרעיב את עצמך לא תצליחי להפסיק כי זו התמכרות, התחושה של הריקנות, של העמידה ברעב, של לא להתפתות לאוכל, של השליטה.
תעצרי את זה כאן.
אנונימי
קוראים לזה דיאטת כסאח וזה ממש לא בריא
לא רק שאת יורדת כמות גדולה של משקל ממש מהר ויכול להיות לך עודף של עור (שלדעתי זה ממש מגעיל) וזה משהו שאין איך לסדר כל כך, גם הגוף אחרי זה עולה חזרה מאוד מהר
זה מאוד לא בריא לגוף ואפילו מזיק לו, כדאי שתאכלי ותתחילי לאכול בריא
אל תקשיבי לכל שטות שאת קוראת באינטרנט על דיאטות כסאח זה נושא רציני וכדאי שתלכי לדיאטנית בשביל להתייעץ על דברים כאלה
להתעלף לא.. אבל מניסיון אישי, בקרוב מאוד יהיו לך סחרחורות, תרגישי חלשה ושאין לך כוח לקום הספה לשתות או אפילו כוח לדבר, לפחות במקרה שלי.
אני לא יטיף לך מוסר ולא יגיד לך להפסיק, כי אני יודעת שכשאתה נמצא במקום שאת נמצאת בו עכשיו, אתה שם *** על כולם, אתה מרגיש שאתה שולט ושהדרך הזו קדושה.
במקרה שלי הבנתי (ולא מאוחר מידי למזלי) שהדרך הזו לא תביא אותי לשום מקום חוץ מבתי חולים במקרה הגרוע, ומוות במקרה היותר גרוע, כי מקרה נורמלי לא יכול להיות פה.
אני כל כך מודה ל-ה' שהבנתי את זה בזמן, שהבריאות היא הרבה יותר חשובה מרזון, מיופי, מהתחושה הטובה הזו אחרי שאומרים לך שרזית, מהמבטים של בנים.
כי אני רואה על בשרי שבנות שהרבה יותר שמנות ממה שהייתי לפני כל זה, חיות חיים מאושרים.
אם אתה אוהבת את עצמך, כולם יאהבו אותך.
תביני שאף אחד לא שווה את השמחה והבריאות שלכם!
היום אני ברוך ה' בדרך הנכונה לצאת מההפרעות אכילה, השלמתי עם עצמי ואני אוהבת את הגוף שלי בצורה בלתי מוסברת, אני עכשיו שוקלת 50 אן אפילו פחות אבל אני יעלה בחזרה, המחזור שלי יחזור והנשירה תפסיק!
אני הולכת לעלות את ה6-8 קילו האלה, להנות מזה כל כך, לאהוב את הגוף שלי יותר מאי פעם ולחזור להיות הילדה המאושרת והשמנמנה והרעבה שהייתי. בלי ספירת קלוריות, בלי הרעבות, בלי דיאטות.
לא הייתי מאמינה אם היית אומרת לי לפני חודשיים-שלוש שהייתי אוכלת אל כל מה שאני אוכלת בשבועיים האלו.. למשל היום, אכלתי בין הבוקר לצהריים ארבע פנקייקים עם מלא תוספות, ובערב אכלתי מלא לזניה! ושלא נדברת על מה שאכלתי באמצע.. אוכל זה האושר שלי ואני לא מתכוונת לוותר עליו בשביל אף אחד ובשביל שום דבר!
אני יודעת שגם אחרי שתקראי את כל זה, זה לא יזיז לך, אני באמת יכולה רק לאחל לך שבאחד מהימים הקרובים המידע הזה יכנס לך למוח ותביני שאושר ובריאות חשובים יותר ממראה חיצוני, אף אחד לא יגיד לך איך להיראות, את הכי יפה כשאת מאושרת!
אנונימית
בדיוק כמו התגובה מעלי- זה הזוי כמה ההפרעה גורמת לאטימות ומה שאומרים פשוט נכנס מאוזן אחת ויוצא מהשנייה. מקווה בשבילך שתביני ושמשהו ישתנה לך בחשיבה. גם כשראיתי שזה משפיע עלי פיזית בצורה קשה מבחינתי שמחתי כי זה היה סימן שזה עובד, זה היה מזעזע. הדבר היחיד שעזר לי זה הטיפול שרק אחרי כמעט שנה משהו הצליח לעשות לי שינוי בחשיבה ופתאום זה כבר לא נכנס מאוזן אחת ויצא מהשנייה אלא היה נראלי מאוד ברור שזה יותר מזיק מאשר מועיל. היו פעמים שלא האמנתי שאני אצליח לא להרעיב את עצמי אבל זה קרה.
מי ששאלה את השאלה- תפתחי עיניים, את בדרך למקום לא טוב למרות שאת כנראה מרגישה שזה עושה לך טוב
אנונימי
את חייבת לאכול משהו.. ולשתות
בעיקרון אפשר לשרוד גם 3 שבועות ללא אוכל
עדיף לאכול אבל..
שואל השאלה:
אין לי הפרעת אכילה. ובחיים לא יהיה לי.
סך הכל פעם ראשונה בחיים שלי יש לי שליטה על משהו. שליטה על הגוף שלי. אז זה לא משנה ואני ימשיך. פשוט אם יהיה לי סחרחורות אני יאכל איזה שוקולד קטן.
אנונימית
אל תמשיכי... את צריכה לאכול משהו
את כנראה לא מבינה, את *כבר* בתוך הפרעות אכילה.
זה שרשמת שסוףסוף יש לך שליטה על משהו זה מוכיח את זה ולא צריך לפתוח דיון יותר גדול, תנסי להפנים את זה ולטפל בזה, לפני שיהיה יותר מידי מאוחר.
אנונימית
שואל השאלה:
אני לא!
אנונימית
אל לא אוכלת בכוונה וזה עושה לך טוב ואת מרגישה שזה כוח ושאת בשליטה וזה גורם לך להרגיש מסופקת ככל שאת שוברת את השיא של עצמך בלא לאכול.
גם אם זו עדיין לא הפרעת אכילה, את תוך שנייה יכולה להיות שם אם תמשיכי עם זה.
אחרי 3 שנים של הפרעת אכילה אני יכולה להגיד לך שאפשר להיכנס לזה גם מהדבר הכי תמים שיכול להיות ושלוקח לפעמים זמן עד שאתה מבין מה אתה עושה לעצמך.. אצלי זה התחיל מוירוס בבטן.. שבוע של הרעבה לא רצונית הפך ל3 שנים של הרעבה מכוונת ומודעת.
את מרעיבה את עצמך. זה לא תקין. והכי נורא זה שאת יודעת שזה לא תקין ובכל זאת ממשיכה.. זה בדיוק מה שקרה אצלי. המטרה שהייתה לי בראש גרמה לי לעשות דברים מטורפים ולחשוב כל כך מעוות וזה לא הזיז לי שזה לא בריא ומסוכן.. נכנס מאוזן אחת ויצא מהשנייה.
את צריכה לטפל בזה
אנונימי
שואל השאלה:
יודע מה גם אם יש לי. לא אכפת לי. אני יגיע למטרה שלי ולמה שאני רוצה בכל מצב
אנונימית
כן גם אני חשבתי ככה, אבל בסוף ההרעבות כבר לא עבדו על הגוף שלי כי הוא הבין ומה שקרה זה שאם הייתי אוכלת טיפה יותר אז הייתי עולה במשקל.. והסתרתי הכל אז כשהייתי ליד ההורים בשישי שבת הייתי חייבת לאכול כדי שלא ישימו לב.. באמצע שבוע זה יותר קל לתרץ עם הלימודים ועם זה שהם בעבודה אז לא אכלתי ימים שלמים. בשישי שבת הייתי חייבת וככה זה העלה לי את המשקל גם אם אכלתי ממש קצת ואז שוב במשך השבוע לא אכלתי כדי להוריד את מה שעליתי וזה הגיע למצב של לא לאכול שבוע שלם ובקושי לרדת במשקל. ככה 3 שנים שלמות! זה פשוט כבר לא עבד כמו בהתחלה שהירידה קרתה בקלות.
וגם אותי לא עניין כלום חוץ מלרדת במשקל אבל זה פשוט לא עבד יותר וזה השתלט לי על החיים.. אוכל, קלוריות, משקל, ספורט, הסתגרות, דיכאון, עצבנות, עייפות, חוסר סבלנות, הימנעות מכל דבר שמאיים על זה כמו ללכת למשפחה/לצאת עם חברות/ אפילו לצאת מהבית כי הרגשתי כל כך רע בעיקר נפשית
אנונימי
אנונימית שרשמה שהיא 3 שנים בהפרעות אכילה, זו אני שרשמתי את מה שלמעלה, על זה שאני בדיוק יוצאת מהפרעות אכילה, סתם מסקרנות, יצאת מההפרעות? אם זה אישי מידי אז אל תעני ומצטערת..
אנונימית
מוזמנת לשאול כל מה שבא לך :) אני בטיפול כבר יותר מחצי שנה וזה רק החמיר מאז כי לא יכולתי להתמודד עם התפריט שקיבלתי כי תוך כדי היו לי לפעמים התקפי רעב בגלל שדפקתי לעצמי את הרעב והשובע, אז כל פעם חזרתי להרעבות ממושכות וקשות יותר ולכמויות מאוד מינימליות של אוכל. רק עכשיו אחרי שהצלחתי להיגמל מכמה "טקסים" והתנהגויות אז יש לי שיפור בחשיבה ובמצב הנפשי ואני הצלחתי להביא את עצמי למצב שסוג של הרכבתי לעצמי תפריט (שמבוסס על התפריט שקיבלתי מהדיאטנית) ואני לא מרגישה רגשות אשמה כל כך קשות כמו שהייתי מרגישה פעם. התפריט נראלי עדיין לא ממש מספיק ועוד מעט אני חוזרת שוב לטיפול תזונתי ונראה מה יהיה.. בעיקרון לעלות במשקל אני לא צריכה כי אני במשקל תקין אבל אני רוצה לרדת 5 קילו והבעיה היא שלא נראלי שהדיאטנית תסכים כי כרגע אני בגבול התחתון של משקל תקין וגם הדיאטנית הקודמת לא הסכימה. אבל לפחות יש דברים שפחות אובססיביים כמו הרישום של הקלוריות וההישקלות המוגזמת של 10 פעמים ביום והכי משמעותי זה השינוי בחשיבה.. כאילו זה כבר לא חולף מעליי אלא אני מצליחה ליישם את זה במקום שזה לא יזיז לי כמו שזה היה ב3 שנים האלה. היו רגעים שממש לא האמנתי שיהיה שיפור מרוב שזה שלט עלי ומרוב שהמחשבות בראש היו חזקות.. אפילו אם הייתי אוכלת 600 קלוריות ביום הייתי מתעצבנת ומתבאסת ומרגישה שזה הרבה יותר מדי
אנונימי
שואלת השאלה, את טועה, יהיה לך אכפת בעתיד שתסבלי מזה.. את חייבת להפסיק..
שואל השאלה:
אני לא סובלת מזה. זה עוזר לי. זה נותן ן לי תחושת סיפוק ואני מגיעה למטרה שאני מציבה לעצמי.
אנונימית
את חושבת שאני לא הרגשתי את זה? זה בדיוק מה שהרגשתי ובגלל זה כל כך קשה להפסיק את זה ולצאת מזה. התמכרתי קודם כל לתחושה של הרעב, הריקנות והקלילות הזאת. דבר שני זה נתן לי להרגיש בשליטה מטורפת ועם משמעת עצמית עילאית וחזקה במיוחד.. אני יכולה להיות ליד אחרים והם יתפתו לאוכל ואני אפילו לא ארצה ואני ארגיש עם זה כל כך מדהים. ככל שהלכתי לישון יותר רעבה הייתי יותר גאה בעצמי. יותר מסופקת. מרגישה שאני בדרך הנכונה להשיג את המטרה. הפרעת אכילה זה לא רק לא לאכול כדי לרזות.. זה גם העניין של השליטה ושל עוד דברים אחרים. ממליצה לך לקרוא על זה קצת ולראות שיש דברים שאת יכולה להזדהות איתם ושאולי זה יגרום לך להבין שמה שאת עושה לא תקין לפני שתהיי שם עמוק מאוד ויהיה לך קשה מאוד לצאת מזה. גם אני מאוד נהניתי מזה, תאמיני לי. שום דבר לא גרם לי להרגיש כל כך מאושרת וכל כך טוב עם עצמי כמו שההרעבה גרמה. זה כמו שטיפת מוח ואת מסונוורת מכל ההנאה הזאת ככה שאת לא יכולה אפילו לשים לב להשפעות הפחות טובות. רק עכשיו אני רואה עוד מיליון השפעות שזה עשה לי.. וגם הדברים שכן ראיתי בכלל לא הזיזו לי כי הייתי חדורת מטרה בצורה חולנית. אבל סבלתי בעיקר נפשית כי זה השתלט לי על כל החיים וכמעט אישפזו אותי בגלל שהלב שלי כבר התחיל להדרדר.
אנונימי
אבל את כן הולכת לסבול מזה בעתיד. זה לא עוזר לך, זה נותן לך תחושה של " שליטה" לכמה זמן, חוץ מזה, מה גורם לך לחשוב שזה באמת יעזור? ואם את תסבלי מזה ויהיו לך הפרעות אכילה?
למה את לא מציבה לעצמך מטרה יותר טובה? אם את רוצה שזה יהיה קשור לאוכל אז לא לאכול ממתקים בכלל או משהו.
ומה המטרה שלך? להתעלף? לגרום לעצמך לנזק? אכלת מאז ששאלת את השאלה?
אני חוששת שלא אם היא אמרה שלא אכלה 30 שעות, זה בטח לא משהו טוב.-. את חייבת לאכול משהו מהר לפני שזה יהיה גרוע יותר
שואל השאלה:
לא... לא אכלתי אבל זה לא נראה לי נורא
אנונימית
אני כבר לא יודעת אם את סתם עושה את עצמך או שאת חסרת מודעות ברמה מוגזמת.
אני הזהרתי אותך שאת בדרך הבטוחה להפרעת אכילה אם לא תעצרי את זה.. אם את לא רוצה להקשיב זאת בעיה שלך אבל ממש לא כדאי לך להיכנס לשם
אנונימי
טוב זה כן נורא לבריאות שלך, לעצמך, לגוף שלך. ולמשפחה שלך.
קצת לא הגיוני שאת מרגישה בסדר ולא אכלת כלום שלושה ימים כמעט ארבעה.
לא הבנתי מה המטרה שלך פה?
היא מתגאה בהישג של לא לאכול.. היא לא באמת שאלה את זה כדי לדעת אם היא תתעלף. (וזה מובן כי היא ב"היי" מהתחושה שזה נותן לה)
אנונימי
זה שזה לא קרה לך עדיין לא אומר שזה לא יקרה לך מתישהו, תיזהרי, יום אחד, את תרגישי את זה..
איך את?
שואל השאלה:
אני בסדר, עדיין עושה שטיות עם האוכל.. קצת דפקתי לעצמי את הגוף בארבע שנים האלה.. איך הגעת לשאלה שלי פתאום.. כיאלו לא בקטע רע או משהו חח פשוט עברו ארבע שנים..
אנונימית
חחחחחח אני מדפדפת בין השאלות..
אממ כבר התחלת להסתדר ולאכול בצורה יותר בריאה^?
שואל השאלה:
לא, :'( אבל זה בסדר.. אני לא חושבת שמישהו אני אוכל להיות בריאה
אנונימית
באותו הנושא: