היא לא מקשיבה לי

יש לי ידידה אחת או שתיים ואין הרבה בנות שאני איתן בקשר קבוע , אבל איתה כן. בגלל שברגע שאני והקראש שלי ניתקנו קשר, עצם זה שהיא דיברה איתי והייתה שם ממש עזר לי להתגבר.
היא לומדת הרבה ויש לה חבר. אנחנו מדברים במציאות מעט ובעיקר בווטסאפ.. תמיד כשאני שואל אותה מה שלומה היא מתחילה לכתוב לי מגילה ולספר לי הכל , ממש הכל. אני מקשיב לה והכל, אבל כשאני מתחיל לספר על עצמי או על מה שעובר עליי היא ישר קוטעת אותי.. זה מפריע לי כי אני תמיד מקשיב לה כשהיא כותבת מגילות, אבל כשאני צריך לספר משהו שעובר עליי היא לא שם בשביל להקשיב. קשה לי לספר על עצמי אם לא נותנים לי במה לזה ,מרוב שאני מקשיב לה אני יודע שיש לה הרבה דברים להתעסק בהם ולא נעים לי להפיל עלייה את הצרות שלי.
מה לעשות??
אתם חושבים שככה זה אמור להיות, או שאני צריך להגיד לה?