מדוע אתם ערים?

הפכתי תשעות כרגיל..

בשיחה חשובה.

מתמטיקה.
וחברה הכי טובה שלי שממש מעצבנת אותי (עברתי לילה של מחשבות עליה כי היא ככ מגעילה ואין לי מושג מה עובר עליה לעזאזל)

הלילה הפך ליום

לא מצליחה להירדם

ברוב טיפשותי החלטתי (כרגיל כמובן) לראות פרק אחד מאיזה סידרה ואז להאמין שאצליח לעצור אחרי פרק (מה שלא קורה -.- אלא אם נגמרת העונה או שנרדמתי באמצע- לא תמיד קורה כי זה מענייו יותר מידי).
וככה יצא שהגעתי לשעה הזאת (ממש חכמה אני)

שואל השאלה:
מילי
זה תמיד קורה לי xd

חחח, לפחות אני לא לבד בזה.
אחד השקרים הכי גדולים שלי לעצמי.
באמת איזו לא אמינה אני ממש (העיקר המודעות העצמית והסקת המסקנות להבה).
גרועה שכמוני -.-

נידודי שינה
כאבי ראש
לחץ
אין שקט
כאב בלב
אין סוללה
אין מוטיבציה
סחרחורות
עייפות
לישון
בית ספר
לקום עכשיו להתארגן
הסעה עוד שעה
רעב
צמאה
עצבים
עד 3
אין כלום
רק לשבת מחוץ לכיתה כי נועלים אותה
לראות פרצופי תחת
לקבל עצבים
לחזור לישון לאכול להתקלח לצאת להתעצבן לחזור להתארגן לא לישון ושוב ללכת לבית ספר סבל כזה וואווי אני מיואשת ומותשת מאנשים וכל כך רע ועצוב לי בלב אני מרגישה חרא לא מפחדת כבר מכלום באמת שנמאס לי מהכל אין מי שיבין מי שיחזיר מי שיעזור ידבר יבוא אין רק אני והכאב:( חרא תקופה חרא

שואל השאלה:
תזכרי שזאת רק תקופה, היא תעבור בסופו של דבר.