3 תשובות
את צודקת זה שיבוש.
בעברית תקנית אי אפשר להגיד "אני הולך הבית" - אין דבר כזה.
והאמת שלי זה צורם באוזן כשאני שומעת את זה.
הביתה זו האופציה היחידה למרות שאפשר להשתמש במילה ל-בית אבל לא ה-בית: "אני הולך לבית של חבר או לבית שלי", כסמיכות.
ה' הידיעה היא רק במילה ה-ביתה.
בעברית תקנית אי אפשר להגיד "אני הולך הבית" - אין דבר כזה.
והאמת שלי זה צורם באוזן כשאני שומעת את זה.
הביתה זו האופציה היחידה למרות שאפשר להשתמש במילה ל-בית אבל לא ה-בית: "אני הולך לבית של חבר או לבית שלי", כסמיכות.
ה' הידיעה היא רק במילה ה-ביתה.
כאשר יש הק בסוף, רוב המקרים נוגעים לה' המגמה
תנועת a הנוספת בסוף מילה המציינת מקום, ונותנת לה משמעות של מגמה, פנייה בכוון אל המקום. כאשר ה' המגמה נוספת למילה, הניקוד של האות האחרונה במילה משתנה לקמץ ואחריה נוספת ה'. למשל:רושלימה - בכוון ירושלים, צפונה - בכוון צפון, ימינה - בכוון ימין, ארצה - בכוון לארץ.
בית זה או דומם או מקום ללא מגמה.
אי אפשר לומר "הביתה שלי", לא כ"כ יודעת להסביר מדוע ,
אך זאת לא טעות לומר "הביתה" (ללא סמיכות)
פשוט תאמרי את אותו ביטוי מס' פעמים, אם זה נשמע לך לא נכון
כנראה שלא אומרים אותו.
תנועת a הנוספת בסוף מילה המציינת מקום, ונותנת לה משמעות של מגמה, פנייה בכוון אל המקום. כאשר ה' המגמה נוספת למילה, הניקוד של האות האחרונה במילה משתנה לקמץ ואחריה נוספת ה'. למשל:רושלימה - בכוון ירושלים, צפונה - בכוון צפון, ימינה - בכוון ימין, ארצה - בכוון לארץ.
בית זה או דומם או מקום ללא מגמה.
אי אפשר לומר "הביתה שלי", לא כ"כ יודעת להסביר מדוע ,
אך זאת לא טעות לומר "הביתה" (ללא סמיכות)
פשוט תאמרי את אותו ביטוי מס' פעמים, אם זה נשמע לך לא נכון
כנראה שלא אומרים אותו.
נלך הביתה זה כמו שתגידי נלך צפונה. זה מציין את הכיוון, נלך הביתה, נלך צפונה, נלך דרומה, ומן הסתם אי אפשר לומר נלך הביתה שלי כמו שאי אפשר לומר נלך מזרחה שלי.
באותו הנושא: