למה חברות שלי בשוק ממני כל פעם מחדש?

אני בן אדם פתוח, שאוהב לתקשר עם הסביבה שלו, אז בקיצור אני מדברת באופן אקראי גם עם ילדים מהבית ספר שלי שלא דיברתי איתם קודם, או זורקת משפטים/מחמאות/אמירות לאנשים שאני לא מכירה, כי זאת הדרך שלי לתקשר עם הסביבה שלי שהיא לא בהכרח החברים שלי, וככה אני גם מכירה אנשים חדשים ומייצרת קשרים.

דוגמה שקרתה השבוע:
חברות שלי הולכות איתי בבית ספר, הפסקה גדולה, ואני ראיתי חבורה של ערסים משחקים כדורסל.
אמרתי לחברות שלי, "איזה קטע אם אני קולעת סל... נכון?"
הן צחקו ואז קלטו שאני רצינית,
ואז הלכתי לחבורה של הערסים וביקשתי מהם את הכדור רגע, זרקתי לסל ולא קלעתי, אבל הן נשארו בשוק מה"אומץ" שלי ואז צחקו.

מה הקטע? אני עושה הרבה קטעים כאלה כי כזאת אני, והן מופתעות ממני כאילו אני נחשון כל יכול.למה?