הייתי כל כך יצורה מנודה ביסודי איך זה שעכשיו אני נחשבת יפה ונאהבת? אני לא באמת מצליחה לעבור הלאה

אנשים משתנים, תקופות משתנות
אף אחד לא נשאר אותו האדם כל החיים..

מה שהיה פעם זה פעם
מה שחשוב זה ההווה לא העבר

ברור שלא תשכחי את זה.
זה היה ממש נוראי בשבילך לעבור תקופה ארוכה ביסודי עם תחושות כאלה.
ברור שפתאום זה יראה לך מוזר...
אבל עכשיו תתמקדי בזה שטוב לך ושאת לא מרגישה לבד.
כמובן שאל תשכחי טת מי שהיית ותמיד תזכרי שאת יכולה להתייחס גם לאנשים שבמצב שלך בצורה טובה כדי שלא ירגישו כמו שאת הרגשת.

לא להיות מנודים ולא להיות אהובים, באמת תלוי בנו.
נשארת אותו בן-אדם אולי עם קצת ביטחון עצמי אבל לא עברת שינוי דרסטי.
תהני מזה כמה שאת יכולה. אל תחשבי הרבה, ואולי תתחילי להרגיש גם כמו הילדה שאת היום.

גם אני הייתי סוג של עכשיו אני בית האהובות גם איך אני יגיד "מקובלת" ונחשבת לממש כי כי כולם מחמיאים לי. מבינה אותך...

וואו אני ממש מזדהה.

למרות שאני לא נאהבת *~*

וואיי כל כך! אני מזדהה איתך

אני כל כך מזדהה איתך.. רק שאני גם עכשיו לא הכי "מקובלת"

הסביבה שלך היא סביבה אחרת.

מזדהה איתך מאוד חח
אבל יותר בצורה יחסית לעבר, אני עדיין לא האדם הכי בולט אבל יש רגעים שאני עוצרת לרגע לחשוב על זה ואני ככ שמחה שיש לי חברים ושיש אנשים שרוצים שאהיה בחברתם.. דבר שבעבר היה חסר לי בלי שאפילו ידעתי עד תקופה מסוימת שבה המודעות שלי התפתחה
לגבי השאלה- יכול להיות שזאת התפתחות שלך (מבחינת מודעות, מבחינה חיצונית, פיזית וכו), יכול להיות שזאת באמת הסביבה שנותנת לך להרגיש ככה ומעצימה אותך, ולפי דעתי יש סבירות גבוהה שזה גם וגם d:
אני מבינה ששינויים לפעמים מרגישים מוזרים מאוד, אבל תנסי להנות מזה במקום להכנס לקונפליקטים למרות שזה קשה לנסות לא לחשוב על משהו.. בהצלחה 3>

אני תמיד הייתי מנודה מהחברה ועדיין מנודה ואני בכלל בצבא תעשי הכל כדי להרגיש טוב עם עצמך ולהצרגל למצב החדש שכן מקבלים אותך זה יעשה לך רק טוב